יום שני, 11 בינואר 2010

שלג



שלג זה נורא יפה.
הלבן שמכסה את הכל,
השקט שמשתרר כשהשלג יורד,
הזוויות החדות הופכות להיות מעוגלות
ובכל פינה אפשר לראות קסם מסוים.




רק מה, שלג זה דבר נורא נורא לא פרקטי.
חלקים גדולים מהרחובות בברלין עדיין מכוסים בשלג בדרגות צבירה שונות. הרבה מהמדרכות מכוסות בשכבה עבה של קרח חלקלק שמוסתר בחלקו מתחת לשלג. תנועה לא זהירה ואתה מוצא את עצמך על הגב (לא נעים בכלל בכלל, תשאלו את החצי:-). בכלל הליכה ברחובות כרגע היא משהו שבין החלקרח להליכה על חוף הים. שלבו בדמיונכם את שתי האופציות...
די מפתיע, אבל מבחינת פינוי השלג (לא נעים להודות) לונבורג מתפקדת הרבה יותר טוב מברלין, אם בשכונה שגרנו בה ואם במרכז העיר. גם הבחור היה מופתע מכך שעדיין יש הרבה רחובות, גם מרכזיים, שעדיין מכוסים בשלג וקרח. אז כן פיזרו עליהם חול/מלח (נראה קצת כמו אספלט), אבל כנראה שהפעם הבאה שנראה את המדרכות תהיה מתישהו בסוף פברואר.
(חסכתי את תמונות הרחובות היום בבוקר, ובמקום זה תמונות מושלגות מהשנה ומשנה שעברה).



סוף השבוע היה בסימן 'דייזי' מערכת מזג האוויר הסוער שתקפה את גרמניה וחלקים נוספים באירופה, מי שחושב שבישראל מגזימים עם דיווחי מזה"א היה צריך לראות את התכניות המיוחדות בסוף השבוע האחרון ולקראתו. צפון מזרח גרמניה היה הנפגע העיקרי, אבל בכל גרמניה ירדו כמויות שלג יפות, ולמרות זאת ברוב המקומות החיים נמשכים כרגיל, וכמו שבאחד הדיווחים אתמול אמרו, שלג הוא לא תירוץ לאחר לעבודה...














מזג האוויר הזה די מקלקל לי את התכניות להכיר את ברלין דרך הרגליים, כי אמנם אחרי מינוס 15, מינוס 5 זה משחק ילדים אבל בכל זאת לא כיף להסתובב בחוץ.

וקצת תמונות שלג מלונבורג, שבסופ"ש האחרון (כך דווח לנו מפי מקורות יודעי דבר) נאספו שם 35 ס"מ שלג! אותו מקור גם סיפר לנו שבלונבורג השלג הוא פלאפי ולא הופך לקרח, בעוד שבהמבורג השלג הופך די מהר לשכבת קרח עבה ועיקשת. אולי זה מסביר למה הם מצליחים לפנות את השלג באופן כ"כ מוצלח.
אבל גם לפני שבועיים היה מושלג למדי, זה מה שחיכה לי כשהגעתי לדירה כמה ימים לפני חג המולד (אותו בילינו באריזת הבית ובצפייה בשלג הנמס לאיטו. מרגש בדיוק כמו שזה נשמע).


















ואלו מהשנה שעברה, מתחיל בקטן

ממשיך לרדת

ועדיין החיים ממשיכים

מישהו צריך לצאת עם הכלב, לא?


שיהיה חורף חם (לפחות כמו מרק הבשר, שמאז שלמדתי להכין אותו, הפך להיות דייר קבוע בביתנו), אם לא בחוץ לפחות בלב, והלוואי ויכולתי להעביר את כל המשקעים האלו ישירות לכינרת.

 

Enter your email address:

Delivered by FeedBurner