אז סיכומון קצרצר לשנה החולפת.
אם יש משהו שהשנה האחרונה הוכיחה לי, זה שתמיד יכול להיות יותר גרוע. השנה הזו בהחלט לא תיזכר כאחת הטובות ביותר, הרבה תסכולים ואכזבות.
באמצע/סוף השנה התחלנו לגלגל את רעיון החזרה לישראל וכשהחלטנו זה קרה די מהר ובאמצע נובמבר חזרנו. בינתיים נחמד לנו כאן, למרות שהבחור שבר את השוק ומקורקע לבית, מה שגורם לנו לדחות את תכניות המעבר חזרה לת"א בכמה חודשים.
בתקופה הזו, בה אנו גרים אצל ההורים בקיבוץ, היא הבנתי שאולי בכל זאת יש סיכוי מתישהו בעתיד שנגור בקיבוץ. מי שמכיר אותי יודע עד כמה זה שינוי משמעותי מבחינתי. עד עכשיו זאת בכלל לא היתה אופציה מבחינתי. ובטח ובטח שלא מבחינתו שהחיים בכפר נראו לו כמו עונש קשה במיוחד.
השנה כבר התכוננו לאבד את סבתא שלי בעקבות גילוי גידול סרטני בבטן, אבל היא הפתיעה ובגדול. לא רק שהיא התאוששה במהירות מפתיעה יחסית לגילה היא גם חזרה להתעניין יותר בעולם ולצאת מהבית. בתחילת השבוע היא התעקשה ללכת לברית של הבן של בת דודתי שנערכה בבית הכנסת הסמוך.
הורדתי 7 ק"ג במהלך החודשים האחרונים, הרבה יותר ממה שרציתי ותכננתי. כנראה שלאכול את הלב זו דיאטה לא רעה בכלל :-) גם הליכה על הריצון עזרה בעניין וזה אפילו לא נורא כל כך (בעיקר אם יש משהו מעניין לראות).
חזרתי לתרגל יוגה בצורה רצינית ואני כבר מחכה בקוצר רוח לחזור שוב פעם לשיעורים, הפעם בעברית.
הרבה תכניות יש לי לשנה הקרובה, בראשן לבנות את החיים שלנו מחדש בישראל, למצוא דירה, עבודה וכל מה שקשור בזה וגם לחדש קשרי חברות שקצת התמסמסו במהלך השנים האחרונות ולפתח את עצמי אישית, זוגית ומקצועית.
אני רוצה גם לכתוב יותר בבלוג, אולי אני אחליט על זמנים קבועים בכדי לחזור 'למוטב'. אין ספק שהריחוק הפיזי הקל על הכתיבה.
אה, וגם למצוא זמן להתחתן, מה שנמצא בתכניות שלנו כבר כמה חודשים.
והכי חשוב שנהיה בריאים, כי זה הבסיס להכל
כמובן שגם אושר, עושר, שמחה, אהבה, נחת, סבלנות והצלחה (לא בהכרח בסדר הזה) רצויים ומוזמנים בהחלט לקחת חלק בשנה הזאת :-)
שיהיה טוב ושרק לא יהיה יותר גרוע
אם יש משהו שהשנה האחרונה הוכיחה לי, זה שתמיד יכול להיות יותר גרוע. השנה הזו בהחלט לא תיזכר כאחת הטובות ביותר, הרבה תסכולים ואכזבות.
באמצע/סוף השנה התחלנו לגלגל את רעיון החזרה לישראל וכשהחלטנו זה קרה די מהר ובאמצע נובמבר חזרנו. בינתיים נחמד לנו כאן, למרות שהבחור שבר את השוק ומקורקע לבית, מה שגורם לנו לדחות את תכניות המעבר חזרה לת"א בכמה חודשים.
בתקופה הזו, בה אנו גרים אצל ההורים בקיבוץ, היא הבנתי שאולי בכל זאת יש סיכוי מתישהו בעתיד שנגור בקיבוץ. מי שמכיר אותי יודע עד כמה זה שינוי משמעותי מבחינתי. עד עכשיו זאת בכלל לא היתה אופציה מבחינתי. ובטח ובטח שלא מבחינתו שהחיים בכפר נראו לו כמו עונש קשה במיוחד.
השנה כבר התכוננו לאבד את סבתא שלי בעקבות גילוי גידול סרטני בבטן, אבל היא הפתיעה ובגדול. לא רק שהיא התאוששה במהירות מפתיעה יחסית לגילה היא גם חזרה להתעניין יותר בעולם ולצאת מהבית. בתחילת השבוע היא התעקשה ללכת לברית של הבן של בת דודתי שנערכה בבית הכנסת הסמוך.
הורדתי 7 ק"ג במהלך החודשים האחרונים, הרבה יותר ממה שרציתי ותכננתי. כנראה שלאכול את הלב זו דיאטה לא רעה בכלל :-) גם הליכה על הריצון עזרה בעניין וזה אפילו לא נורא כל כך (בעיקר אם יש משהו מעניין לראות).
חזרתי לתרגל יוגה בצורה רצינית ואני כבר מחכה בקוצר רוח לחזור שוב פעם לשיעורים, הפעם בעברית.
הרבה תכניות יש לי לשנה הקרובה, בראשן לבנות את החיים שלנו מחדש בישראל, למצוא דירה, עבודה וכל מה שקשור בזה וגם לחדש קשרי חברות שקצת התמסמסו במהלך השנים האחרונות ולפתח את עצמי אישית, זוגית ומקצועית.
אני רוצה גם לכתוב יותר בבלוג, אולי אני אחליט על זמנים קבועים בכדי לחזור 'למוטב'. אין ספק שהריחוק הפיזי הקל על הכתיבה.
אה, וגם למצוא זמן להתחתן, מה שנמצא בתכניות שלנו כבר כמה חודשים.
והכי חשוב שנהיה בריאים, כי זה הבסיס להכל
כמובן שגם אושר, עושר, שמחה, אהבה, נחת, סבלנות והצלחה (לא בהכרח בסדר הזה) רצויים ומוזמנים בהחלט לקחת חלק בשנה הזאת :-)
שיהיה טוב ושרק לא יהיה יותר גרוע
רשומות
