להיט בראש

אין כמו השלאגרים הגרמנים בכדי לקחת הפוגה מהמציאות היומיות. שירים קלילים וקליטים בעטיפה נוצצת וכל המרבה זהבים, פאייטים ופרחים הרי זה משובח. וכמובן אין לשכוח את השיער המתוקתק, בין אם מדובר על נשים או על גברים.
שירי השלאגרים הם סגנון במוזיקה הפופולרית במרכז וצפון אירופה, כשהארצות דוברות הגרמנית מובילות בראש (וגרמניה, כמובן בראשן). הסגנון הזה פופולרי מאד בגרמניה (או לפחות בחלקים גדולים של האוכלוסיה) ויש המון המון זמרים וזמרות ששרים בסגנון הזה.
כשחשבתי על ההקבלה הישראלית, הראשון שעלה לי בראש זה צביקה פיק עם 'ארטיק, קרטיב, שוקולד בננה' וגם שלישיית שוקולד מנטה מסטיק ובכלל שנות ה80, למרות שהז'אנר הזה היה  קיים עוד הרבה קודם.  אבל ככל שחשבתי על זה יותר אני חושבת שההקבלה הכי נכונה (נכון לימים אלו) תהיה המוזיקה הים תיכונית בסגנון קובי פרץ, משה פרץ, אבי פרץ ושיראל. (אני מקווה שאני לא פוגעת באף אחד מחובבי שני הסגנונות במיוחד בטליה ג., שלפחות מוזיקלית קשה לשמוע את ההבדלים בינהם).
לא מעט כסף מושקע בעטיפה נוצצת, מיתוג ותדמית המבצע/ת וכמובן בשירים הקליטים שברגע שמתעכבים לרגע על המילים, קשה שלא לפרוץ בצחוק (מיד כמה דוגמאות).
בשני הסגנונות המוזיקליים ישנם שירים ומבצעים ששורדים שנים על גבי שנים בתחום ולא מעט כסף זורם בתעשיות הללו.
בגרמניה, היכן שהורדת קבצי מוזיקה ותוכן אחר אסורה על פי חוק ואף נאכפת, עדיין קונים הרבה דיסקים ואפילו סינגלים (וכן, כן אפילו תקליטי ויניל שעושים קאמבק), כך שגם זמרים שאינם נחשבים לליגת העל, יכולים להתפרנס בכבוד מהמוזיקה שלהם.
לא מעט זמרות וזמרים מצליחים עברו לחיות מחוץ לגרמניה, למשל במיורקה, היכן שמזג האוויר הרבה הרבה יותר נוח.
אני וגם האיש שאיתי לא משתגעים על המוזיקה הזאת, בלשון המעטה, אבל קשה להוציא את השירים האלו מהראש.
אני נחשפת לאמנים בעיקר בכל מיני תוכניות אירוח או בישול למינהן (תודה לאל שבתחנת הרדיו שאני שומעת לא משמיעים שלאגרים) ומכירה כל פעם עוד זמר/ת שכולםםםם מכירים חוץ ממני (וגם מהאיש לפעמים).

אני מזהירה מראש, כל השירים בגרמנית וזאת ממש טעימה קטנה מחשש להרעלת סוכר.
מי שרוצה עוד מוזמן לאתר הזה או הזה או הזה, או לעשות חיפוש deutsche Schlager

ראשון מאתיאס ריים, עם השיר 'לעזאזל אני אוהב אותך', Matthias Reim - Verdammt ich lieb dich , אחד הראשונים שהכרתי כאן.
הקליפ משנות ה90 אבל הרבה מתיאס לא השתנה, רק השתבח עם הגיל. זה הלהיט הכי מצליח שלו. למעשה הוא כתב את השיר וניסה למכור אותו לאמנים אחרים, אחרי שהוא לא הצליח והקריירה שלו היתה די בשפל הוא הקליט את השיר והשאר הסטוריה. או היסטריה.

הפזמון כולל את המילים (בתרגום חופשי):
לעזאזל אני אוהב אותך!  Verdammt ich lieb Dich! 
אני לא אוהב אותך! Ich lieb Dich nicht! 
לעזאזל אני צריך אותך !Verdammt ich brauch Dich! 
אני לא צריך אותך !Ich brauch Dich nicht! 
לעזאזל אני רוצה אותך Verdammt ich will Dich! 
אני לא רוצה אותך !Ich will Dich nicht! 
אני לא רוצה לאבד אותך! Ich will Dich nicht verliern!

Matthias Reim - Verdammt ich lieb dich 1996 (1990)

אי אפשר להגיד שלאגרים בלי השיר האלמותי 'אבל בבקשה עם קצפת'  של אודו יירגנס  Udo Juergens(קשה לעברת שמות גרמניים) או בשמו הגרמני  Aber bitte mit Sahne, הוא בן 76 ועדיין מופיע ואי אפשר להגיד שהוא השתנה הרבה בשנים שחלפו מאז שהקליפ הזה צולם.

Aber bitte mit Sahne - MyVideo

וכמובן שמקומו של  יורגן דרווס עם 'המלך של מיורקה'  Koenig von Mallorca- Juergen Drews לא נפקד. אגב, הוא באמת גר הרבה שנים במיורקה ומופיע שם במועדונים. אגב2, הוא חגג השנה יום הולדת 65 וכן, ככה הוא נראה.

ממש לאחרונה התוודעתי לכריסטינה באך Kristina Bach, זמרת, יוצרת ומפיקה, אחת מהגדולות בז'אנר.
אחד השירים המצליחים שלה הוא 'קודם קפוצ'ינו' Erst ein Cappuccino והולך בערך כך
קודם קפוצ'ינו erst ein Cappuccino
אח"כ קצת וינו dann ein bißchen Vino
ואח"כ אותך und dann du

לאחת מהלהקות שהיא הקימה היא קראה בשם 'הקפוצ'ינואים'.

ויש גם את מישל Michelle שהתגלתה ע"י קריסטינה באך (זו מלמעלה) וייצגה את גרמניה באוירוויזיון 2001. לא מזמן יצא לה תקליט נוסף ובתה התמודדה כזמרת  בתוכנית הקאסטינג 'הסופרטאלנט' של דיטר בוהלן (זה ממודרן טוקינג, מפיק פופ נחשב בגרמניה). אגב, יש לה בת נוספת מיחסיה עם הזמר מתיאס ריים.

כאן עם הלהיט 'נסיכה קטנה' Kleine Prinzessin (לא מזכיר את 'כמו סינדרלה' של שרית חדד?)

ולא יכולתי להתאפק אז גם בדואט עם מתיאס ריים ' אדיוט'  Idiot

השירים האלו הם חלק קטן מאד מאד מתרבות השלאגרים, שהיא תרבות של ממש והרבה יותר מסגנון מוזיקלי.
ואחרי שביליתי שעות במציאת השירים (חלק מהשירים אי אפשר לראות ביוטיוב בגרמניה בגלל עניניים של זכויות יוצרים ולכן הייתי צריכה לחפש אתרים חלופיים, מה גם שאני לא ממש מכירה שלאגרים), אחרי כל זה נזכרתי שהיינו במצעד השלאגרים בהמבורג והלכתי לחפש תמונות בזיכרון החיצוני |אייקון מזיע|.

חוויה של פעם בחיים המצעד הזה, לוקח את מצעד הגאווה והאהבה באווירה שיש בו. כמובן שגם כאן יש סקס ופרובוקטיביות ומסחריות, אבל העיקר הוא שירי השלאגרים. 

ממש במקרה הגענו להמבורג באותו היום וממש במקרה גם לרחבה בסנט פאולי  St. Pauli ממנה התחיל המצעד.

המצעד כלל כמה עשרות משאיות של כל מיני מועדונים מרחבי גרמניה והרבה אנשים לבושים כמו למסיבת תחפושות, הרבה קבוצות שהתלבשו לפי נושא, הרבה הרבה אלכוהול ושירי שלאגרים באוויר.
והם קצת כמו בועות סבון, קלילים ועושים תמיד מצב רוח טוב.

האיש הזה נראה כמו הארץ4 טיפוסי שחילק משקאות מתוך הסל של ההליכון

שבת אחת בברלין

בשבת שעברה, שבה חגגתי את יום הולדתי, רציתי לעשות יום כיף בברלין. הרעיון היה לצאת החוצה למקומות התיירותיים, לשבת בפארק ובערב ללכת למסעדת ההמבורגרים החביבה עלינו.

מזג האוויר קצת הפריע לתכניות והיה סגרירי יחסית עם סיכוי גבוה לגשם, כך שצמצמנו את השהות בחוץ ובצהריים נסענו לז'נדארמן מארקט Gendarmenmarkt(או בתרגום לעברית - שוק השוטרים ע"ש מגורי השוטרים שהיו שם אי שם במאה ה18), מתוך הנחה שתמיד נוכל למצוא מחסה מהגשם באחד מבתי הקפה בסביבה.
המבנים בכיכר נפגעו קשות במלה"ע השנייה ושופצו לאחריה. אולם שיפוץ מקיף של האזור נעשה רק לאחר איחוד גרמניה (האזור היה בשליטת מזרח גרמניה).

מזג האוויר הבריח כנראה את מרבית התיירים שכן בכיכר היתה די ריקה ומאד שקטה יחסית ליום שבת. על מדרגות אולם הקונצרטים הצטלמו תלמידים אסייתים שסיימו קורס כלשהו וגם חתן-כלה. אכן לוקיישן מעולה לצילומים...

שני נגני רחוב הנעימו את זמננו שם, בין הקתדרלה הצרפתית לגרמנית לאולם הקונצרטים, למרגלות פסלו של שילר.

מאחר והאיש שאיתי צריך מטרה ויעד שמתי למטרה את חנות השוקולד הענקית והשווה  Fassbender & Rausch

             

 

בחנות יש כל מיני פסלים משוקולד של מונומנטים ברלינאים (בתמונה: שער ברנדנבורג וכנסיית הזיכרון), מיני מרצ'נדייז וכמובן המון שוקולד. בקומה השנייה יש בית קפה על טהרת השוקולד (אותו אני אבדוק בחורף ויש גם מפעל שוקולד בברלין ששווה בדיקה) (התמונה העליונה משמאל מהאתר שלהם)

אח"כ התיישבנו בבית קפה, מהסוג שנפתח רק בקיץ, הסתכלנו על הכיכר והאנשים, הגשם התחיל לטפטף והמטריות נשלפו. 

והיה שקט ורגוע, סוג של קסם של יום שישי אחר הצהריים באמצע ברלין.

אח"כ הלכנו לThe Bird בפרנצלאוארברג, המקום היחיד שמגיש המבורגר הגון בברלין (ועדיין לא משהו שאי אפשר לאכול במוזס, אגאדיר ושות') והיה דחוס ורועש כתמיד. והיה טעים והיה כיף.

♥♥ותודה לאיש שממשיך להסתכל עלי במבט ההוא שעשה את היום ההוא למה שהוא, ולכל מי ששלח ברכות ואיחולים ♥♥


**מגיעים עם U2 לתחנות Hausvogteiplatz או Spittelmarkt (התחנה הזו ממש קרובה לחנות השוקולד). ברחובות ליד אפשר למצוא את גלרי לאפייט, מרכז המבקרים של ריטר ספורט ועוד המון חנויות ומוזיאונים. בקיצור, ז'נדרמם מרקט נמצא ממש במרכז העיר ושווה ביקור, יש גם שוק חג מולד נחמד מאד מסוף נובמבר ועד סוף דצמבר.

ושיר לסיום, מאחר והוא בגרמנית אני אתרגם (בתרגום חופשי) את הפזמון
"נולדנו בכדי לחיות עם הנפלאוּת של כל זמן וזמן
לעולם לא לשכוח, עד לנצח נצחים
נולדנו בכדי לחיות
כי כל אחד מאיתנו הרגיש, ולו לרגע אחד, כמה יקרי ערך הם החיים"
(בגרמנית זה נשמע יותר טוב :-)