מה חושבים הגרמנים על שפת אמם ועל שפות זרות
הרצאה מאת רודולף הוברג יו"ר המכון לשפה הגרמנית.
ההרצאה התקיימה במכון גתה בת"א בשפה הגרמנית ב26.11.09 כשהייתי בביקור בישראל, יו"ר המכון לשפה הגרמנית (המקביל לאקדמיה לשפה העברית), דר' רודולף הוברג, הציג מחקר שנערך ע"י המכון בגרמניה בשנת 2008 שמטרתו היתה לבדוק את עמדות הגרמנים כלפי שפת אמם וכלפי שפות אחרות.
את כל התוצאות ניתן לראות כאן.
להלן חלקים מההרצאה:
§ 65% מהגרמנים חושבים שרמת הגרמנית כיום הולכת ויורדת, הסיבה המרכזית היא שכיום קוראים פחות. פרופ' הוברג ציין עם זאת מבחני יכולת שפתית הראו שידיעת הגרמנית כיום טובה מאשר בעבר.
§ 65% חושבים שהגרמנית שלהם טובה, ו25% חושבים שהגרמנית שלהם טובה מאד.
§ סיבה נוספת למצב הגרמנית הרעוע היא הגרמנים הרפורמה. לטענתם בעקבות הרפורמה יש הרבה התלבטויות בנוגע לשימוש הנכון בדקדוק הגרמני (למשל צמדי מילים שהופרדו). לדברי פרופ' הוברג, הרפורמה התייחסה רק לכ2% מהטקסט, כלומר חלק זניח מכלל השפה, וחלק גדול ממנה כלל ביטול של יוצאי דופן.
§ דיאלקטים: 48% טוענים שהם יכולים לדבר טוב את הדיאלקט המקומי (ירידה של 7% מאז 1991). הדיאלקט האהוב ביותר (35%) הוא Bairisch, והשנוא ביותר (50%) הוא Saechsisch. ההסבר נעוץ כנראה בכך שדיאלקט זה מסמל עבור רבים את גרמניה המזרחית. מעניין לראות שאת הדיאלקט הברלינאי שונאים ואוהבים בערך באותו המידה (21-22%).
§ שפות זרות: כשני שליש מהגרמנים מאמינים שהם מדברים ומבינים אנגלית ברמה טובה. 98% חושבים שחשוב ביותר ללמוד אנגלית, השפה השנייה בחשיבותה ללמידה היא צרפתית עם 48%. מעניין לראות שגרמנים חושבים שחשוב ללמוד לטינית, מאחר ולמרות שהשפה אינה שפה מדוברת היא חשובה לצורך לימודים גבוהים. כמו כן 19% חושבים שחשוב ללמוד סינית בעוד מעטים מאד מדווחים שהם דוברים את השפה, הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה בדיווחים על התחזקות סין וחשיבותה. 42% מהגרמנים אוהבים לשמוע צרפתית ו38% אוהבים לשמוע איטלקית. אנגלית הם לא כ"כ אוהבים לשמוע, אבל כאמור חושבים שחשוב מאד ללמוד את השפה.
§ גרמנית והאיחוד האירופי: גרמנית היא השפה המדוברת ביותר באיחוד האירופי, ורבים חושבים שהגרמנית צריכה להיות יותר בשימוש באיחוד. עם זאת רוב מוחלט (78%) חושבים כי אין צורך בשפה רשמית אחת לכל מדינות האיחוד וכי יש חשיבות להשארת השפות השונות בשימוש.
§ השפעת השפה האנגלית: מילים רבות מהשפה האנגלית נמצאות בשימוש יומיומי בשפה הגרמנית, אחוז האנשים בכלל האוכלוסייה שהדבר מפריע להם (39%) דומה לאחוז שהדבר אינו מפריע להם (40%) . עם זאת תושבי מזרח גרמניה מוצאים זאת באופן ברור פחות חיובי (46%).
§ מילים בגדר טאבו: נבדק היחס כלפי מילים מסוימות, שהיו בעבר בגדר טאבו. למשל, Idiot או Scheisse, (אידיוט וחרא) שבעבר הלא רחוק "אנשים מהוגנים" לא היו מבטאים אותן והיום רוב האוכלוסייה משתמשת בהן. המילה Schwul (הומו) יכלה עד לפני כשני עשורים לשמש עילה למשפט בגין העלבה (כלומר נחשבה ככינוי גנאי חמור ביותר), היום הומוסקסואלים מכנים כך את עצמם. המילה Geil (נפלא, וואו) היתה בעבר בהקשר של סקס ושימשה את הצעירים בכדי לעצבן את המבוגרים, היום זו מילה שגורה לחלוטין (רק 13% מהאנשים מעל גיל 60 דיווחו כי הם משתמשים במילה זו). המילהFraeulein (עלמה, אישה לא נשואה) הוצאה בשנות ה70 מהשפה בעקבות המהפכה הפמיניסטית. הקונוטציה של המילה לא היתה רק תרגום ישיר של המילה 'עלמה' אלא נקשרה בקונטקסט של הנמכת מעמד האישה ושל שירות. כמו כן הדבר ביטל את ההבדל בהצגת אישה נשואה ולא נשואה. (אנקדוטה מדברי המרצה: עד לפני מספר שנים נשים קתוליות לא נשואות התעקשו להיקרא Fraeulein). בממצאי המחקר ניתן לראות שישנן מילים שאינם מקובלות בשיח הציבורי, ועדיין נחשבות כטאבו.
§ לציבור יש עניין רב בשפה, יש דיון ציבורי, פרסומים וספרות בנושא, אבל האינטרס מתמצה בעיקר בתחום הפרקטיקה (איך נכון לכתוב/לומר) ופחות בתחום חקר השפה והתפתחותה. הרצון הוא לדעת איך ולא למה.
למשל הספר: Der Dativ ist dem Gentiv sein Tod (וכאן יש קישור לטורים שהספר מבוסס עליהם).
למשל הספר: Der Dativ ist dem Gentiv sein Tod (וכאן יש קישור לטורים שהספר מבוסס עליהם).
§ מילת השנה Wort des Jahres: מדי שנה מפרסם המכון את 10 המילים של השנה, המילים שמייצגות טוב ביותר את השנה מתוכן נבחרת אחת שהיא מילת השנה מילת השנה 2009 היא Abwrackprämie, (מונח לציון קבלת החזר כספי על 'מיחזור' מכוניות ישנות) שהתמודדה ראש בראש עם המילה Schweinegrippe (שפעת החזירים)(בשנת 2088 המילה היתה Finanzkrise משבר פיננסי). ישנן גם Unwoerter, (למשל Auslaenderfrei שמשמעותה 'זרים החוצה' בשנת 1991).
§ Duden הוא בר הסמכא בעיני הגרמנים בנושא הדקדוק הגרמני. במצבים בהם קיימות מספר אופציות נכונות, כאשר Duden יבחר אחת מהן תהיה זו האופציה המקובלת היחידה. פרופ' הוברג אמר שהיה מעדיף שלציבור יוצגו כל האופציות מהן יוכל כל אחד לבחור את זו המתאימה לו ביותר. לדבריו אנשים מייחסים חשיבות רבה מדי לנושאים כמו 'האם להשתמש בS כפולה או בß'. ולדעתו, כל עוד לא מדובר במבחן שפה, יכול אדם להשתמש בשתי האופציות. את תשומת לב עדיף להקדיש לדברים אחרים.
§ לדברי פרופ' הוברג, למרות החשיבה שפעם היה יותר טוב וכיום מצב השפה הולך ונעשה גרוע יותר, המצב בפועל דווקא הפוך. נכון שישנם דברים שנעלמו אבל כיום ישנה אחידות רבה יותר בדקדוק, השפה מתפתחת וזה דבר חיובי. לדעתו האישית אין צורך להיות תקועים בעבר, אלא יש צורך להסתכל קדימה וללכת קדימה גם עם השפה. ניתן לדבר כפי שרוצים כל עוד מכבדים את השני ולא כופים את דעתנו על אנשים אחרים. הוא ציין למשל שהוא מבין שבישראל יש לשפה הגרמנית קונוטציה מאד שלילית. הוא מרגיש צורך להתנצל על כך, אבל גם להזכיר שחלק גדול מההיסטוריה היהודית נכתבה בשפה הגרמנית.
§ לסיכום הקריא פרופ' הוברג את ה'אני מאמין' שלו בנושא שפה (זה די ארוך, מי שמעוניין אני יכולה לסרוק ולשלוח לו), בקצרה הוא ממליץ לאהוב את השפה, ליהנות ממנה, להכיר אותה ולחשוב עליה. ככל שנכיר יותר את השפה כך נהייה עשירים יותר ונוכל להשתמש בה טוב יותר. לא כל מה שישן טוב וכל מה שחדש רע, צריך להיות פתוחים לשינויים ולא להיות פונדמנטליסטיים ביחס לשימוש בשפה. התעניינו בהיבטים שונים של השפה והתפתחו איתה. אל תשכחו את השפות האחרות, כדאי ללמוד שפות נוספות לשפת האם שלנו. השפה היא ראי של החברה והיא משמשת גשר בין אנשים ותרבויות.
לסיכום (שלי) ההרצאה היתה מאד מעניינת, והיה יפה שכחצי מהנוכחים היו אנשים צעירים שלומדים את השפה. ההרצאה היתה כמובן בשפה הגרמנית, וזאת היתה הזדמנות בשבילי לבדוק ולראות שאני מבינה גרמנית לא רע בכלל. יום יבוא ואני אוכל לכתוב סיכומי הרצאות ברמה גבוהה גם בגרמנית. וכמובן הנתון ששני שליש מהגרמנים מעידים על עצמם כדוברי אנגלית... מעניין איפה הם מסתתרים.
*הקישורים הם כמובן לאתרים בגרמנית :-), מי שממש מתעניין יכול להעזר בתרגום אתרים של גוגל בינג וכו'.
רשומות
