יום רביעי, 23 בדצמבר 2009

שונות 23.12.2009



סוף סוף התאחדתי עם מחשבי הנאמן, אמנם הוא קצת איטי ודי מרעיש אבל הוא המחשב שלי, והכי נוח לי איתו. אה, ואני יכולה לכתוב בעברית, מה שאין במחשב השני בבית. אז הנה כמה עדכונים על כל מיני דברים שקרו בשבוע ומשהו האחרונים, ובין לבין תמונות מהביקור בארץ:

אתמול בלילה הגעתי ללונבורג והיום הבחור מצטרף אלי, החלטנו להקדיש את ימי חג המולד, בהם גם ככה אין לנו מה לעשות, לטובת אריזת הבית. חלק יחזור איתנו לברלין וחלק יחכה לדטלף והמשאית שלו שיגיעו מתישהו לאזור. מאחר והדירה הנוכחית מצוידת בה-כ-ל (כולל סירי WMF(להזיל עליהם ריר ממש) ועשרות כוסות סטארבקס), רוב הדברים יכולים לחכות, וחלקם בכל מקרה ילכו לאחסון. שונאת לארוז. צריך להחליט כל הזמן מה לוקחים וממה נפרדים.

העניין הוא שלי אין סבלנות לחכות שכל המעבר הזה יגמר. יותר משלוש שנים שאני במעברים בין לבין לבין ואני מרגישה שדי, נמאס לי, אני רוצה בית משלי. רוצה להיות מסודרת.


החזרה לברלין מישראל היתה מתישה, בצ'ק אין התעקשו על 20 ק"ג ואף לא גרם אחד יותר, כולל שקילת תיק העליה למטוס שלי. כמובן שרוב הספרים שקניתי בביקור הזה נשארו בארץ :-( מאחלת לדיילת הקרקע ההיא כל טוב ושתהיה מתישהו במצב שלי גם כן. בנוסף המטוס היה מפוצץ במשפחות ובהמון ילדים מתחת לגיל 10. כנראה שזה לא רעיון טוב לטוס בתחילת חופשת בי"ס... הרגיש קצת כמו לחזור מת"א לצפון ביום חמישי בערב, צפוף, דחוס ורועש ועם מישהו שהרגליים שלו תקועות לי בגב במשך 4 שעות.
מהנחיתה (חשבתי ששונפלד הוא שדה תעופה קטן וישן, מסתבר שטגל עוד יותר) המשכתי , לאחר החלפת בגדים זריזה (כן, כן בשירותים הקטנים והלא ממש מזמינים של שדה התעופה), למסיבת חג המולד השנתית של אחת החברות שהאיש עובד איתם. המסיבה היתה באחד המלונות היקרים והיוקרתיים בברלין, וכשאני הגעתי בערך ב11 בלילה, זה היה נראה כמו חתונה לא ממש מוצלחת. 2-3 זוגות רוקדים על הרחבה הגדולה ולהקת חתונות שכמעט נרדמה משעמום בעצמה. אבל הקינוחים היו שווים והיה לנו תירוץ טוב להיעלם משם בערך באחת. ואז הגיע השלב שבו צריך להעלות את המזוודות לקומה השלישית (אין מעלית)...



ברלין מקסימה. לפחות מהקצת שראיתי וממה שמספרים לי. הגעתי לגל הקור הגדול, מעולם לפני כן לא חוותי 15- מעלות. זה קר נורא. החלק החיובי הוא שאח"כ 3- או 0 נראים ממש סביר :-)
הדירה נהדרת, רציתי להעלות תמונות, אבל המצלמה עושה קצת בעיות, אז בהמשך. בכל מקרה היא יפיפייה, עם תקרות גבוהות ורצפת עץ. הדבר היחד שמציק זה זרזיף המים במקלחת. טוב, אני מגזימה, אבל לעומת מה שהיה לנו עד עכשיו - קשה להשוות. למגורים בקומה שלישית בלי מעלית יש יתרונות, מעבר לכושר שחייבים לעשות, גם אם קופאים מקור בחוץ עד שמגיעים הביתה די חם.


ביום שלישי שעבר (נר רביעי נדמה לי) הלכנו לשער ברנדנבורג לטקס הדלקת החנוכייה שארגנו חב"ד ברלין. מצד אחד מאד מרשים שבמקום כזה במרכז העיר מדליקים חנוכייה ויש טקס שלם סביב זה, מצד שני הרב שניצח על הטקס נראה כמו עסקן בני ברקי/ברוקליני שנשא את דבריו כאילו הוא נושא נאום בחירות (בצעקות עם נפנופי ידיים), לעומת הרב השקט והצנוע של המבורג. הבחור הודיע כבר מעכשיו ששנה הבאה הוא לא הולך לטקס הזה. אני מקווה שעד שנה הבאה יהיו לנו חברים בברלין ונוכל לארגן מסיבת חנוכה בבית. (לעומת האופציה הזו, נראה לי שהבחור יעדיף ללכת לטקס של חב"ד, אבל נגיע לגשר ונחצה אותו).


אם אני שומעת עוד שיר כריסטמס אחד אני צורחת! יותר מעצבן ממירי מסיקה וקרן פלס ביחד, ומסתבר שלכל זמר/ת יש שיר במיוחד לחג המולד. מזל שאת המנהג הזה לא אימצו בישראל. תארו לעצמכם שבגלגלצ משמיעים ללא הפסקה שירי ראש השנה או פסח בביצוע מיטב זמרי ישראל.

עוד מנהג שטוב שלא אומץ במלואו בישראל הוא הדלקת/השלכת (או איך שזה לא נקרא שעושים עם) זיקוקים. המנהג המקומי הוא להדליק זיקוקים בערב השנה החדשה (החוק כאן מתיר מכירת זיקוקים רק מתאריך מסויים, ומותר להדליק אותם רק בערב השנה החדשה), בפועל כבר מעכשיו מיטב הנוער זורק זיקוקים ואת אלה שמתפוצצים ליד הרגליים כל הזמן.  ערב השנה החדשה בכלל נשמע כמו הפצצה. מעניין איך זה יהיה בברלין, שם יש לנו הרבה פחות ילדים כשכנים.


בדיוטי פרי של ישראל יש חנות אחת ממש שווה. מה שעושה אותה כ"כ שווה הוא האפשרות לקנות בה חומוס!!! כן, כזה של צבר בקופסה. (נכון שיש בזה יותר שמן מחומוס, אבל למי אכפת כשאוכלים אחד כזה בשנה). הבחור הגדיר את זה כמתנה הכי שווה שהוא קיבל (ביחד עם הפיתות והסחוג זאת היתה חגיגה קטנה).


בשבת האחרונה שלי בישראל אבא לימד אותי להכין צלי ואמא לימדה אותי להכין מרק בשר. בשיא גל הקור הכנתי לנו מרק בשר שיצא טעים טעים. (היה רצון לצלם, אבל המצלמה לא שיתפה פעולה) מסתבר שזה ממש פשוט. החלק הכי קשה היה למצוא כוסברה...


היום יש לאבא שלי האהוב יום הולדת, שנה אחרונה לפני שמחליפים קידומת :-)
מאחלת לך המון המון בריאות, כי זה הכי חשוב. ואושר ואהבה וסיפוק ושפע ועושר וכיף ושמחה וכמובן שהשנה השיפוצים ייצאו לדרך והבית החדש יהיה מוכן בקרוב קרוב. שולחת לך נשיקות וחיבוקים.



to do list: רשימת ספרים, תמונות מהדירה החדשה, רשימה על לונבורג.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

 

Enter your email address:

Delivered by FeedBurner