היום האחרון של החורף

מול חלוני

14 מעלות זה הרבה או מעט?
זה חם או קר?
אם לצטט את השדרנית ברדיו אתמול, אז אתמול היה היום ששום דבר רע לא יכול לקרות בו, היום האביבי האמיתי הראשון, חם ונעים בחוץ, אפשר להשאיר את מעיל החורף, הצעיף והכפפות בבית, וחובה לצאת החוצה.
אז כן, אחרי חורף ארוך וקר, 14 מעלות זה חם ונעים.
במיוחד כשמצטרפים שמש ושמיים כחולים, והיום כל כך מושלם.
הרחובות שעד לא מזמן היו עדיין מכוסים בשכבת קרח בלתי חדירה התמלאו באנשים, בתי הקפה הורידו ברגע את סגירת החורף ולא הפסיקו להוציא עוד ועוד שולחנות וכיסאות למדרכה (תמיד אני שואלת את עצמי היכן כל הציוד הזה מאוחסן במהלך החורף והימים הגשומים). נדמה היה שהרבה אנשים פשוט נטשו את המשרדים ויצאו לספוג קצת שמש נדירה.
גם היום, שרובו היה מעונן, היה חמים ונעים. כל כך חם שיצאתי מהבית עם סריג קל אבל עם המעיל והצעיף החורפיים ואחרי שלושה צעדים בחוץ, חזרתי הביתה (קומה שלישית, כן?) להחליף למעיל קליל יותר.
כל כך נעים שהלכתי ברגל עד לחנות הכשרה להצטייד במצות ושאר טובין לקראת הפסח. בעוונותיי (שלא לומר, קהות חושים) עד היום לא חשבתי שהKDW (שהחנות הכשרה צמודה אליו) רחוק מאיתנו מרחק רבע שעה של הליכה רגלית מתונה. אז נכון שהקו דאם הוא לא מה שהיה פעם ויש בו בעיקר תיירים, אבל הוא קרוב.
אין מה להגיד השמש מרככת ומפשירה, הפרצופים ברחוב יותר מחויכים (למעשה, סוף סוף רואים פרצופים בכלל) וגם אני מפשירה ומקלילה.
מחר, 20 במרץ היום הראשון, מטרולוגית, של האביב. מקווה שיהיה לנו אביב פורח ושמשי, בלי הרבה גשם. בניגוד לישראל, ועד כמה שאני מנסה להדחיק, גשם הוא חלק בלתי נפרד מהאביב והקיץ האירופיים.

אמנם בישראל הייתי מאוהבי החורף, כי מי יכול לסבול את הקיץ הישראלי החם והמיוזע, אבל בגרמניה אני מאוהבי הקיץ, שלמען האמת די דומה לחורף הישראלי.

פתאום באה השמש

והפרחים צצים במפתיע

שתי התמונות האלו צולמו בלונבורג לפני שנה בדיוק ב 18.3.2009
מצחיק איך הטבע כאן עובד על פי שעון נסתר. כאן עדיין לא ראיתי ניצנים של משהו, אבל אני בטוחה שהם קיימים.