שלושה שבועות

העץ מלבלב, תמונה עדכנית

שלושה שבועות עברו מאז הפוסט הקודם, שלושה שבועות שנראים נורא ארוכים עם כל החגים שהיו באמצע.
כשהיה לי זמן לא היה לי חשק לכתוב וכשהיה לי חשק ורעיונות לא היה לי זמן.
לשמחתי פסח נמצא מאחורינו, כבכל שנה התסמונת הקדם חגית מרימה ראש, סימנים מזהים: הכנת אוכל בלי קשר לכמות האנשים האוכלים (כלומר פי שתיים שלוש או ארבע ממה שצריך), תכנון תוכניות וביטולן, מצב רוח שנע בין מעולה לגרוע מאד, רגשיות יתר ודמעות בשפע, געגועים, שיחות טלפון והתבאסות על כל אלו שהקשר איתם אבד במהלך השנים האחרונות.
בקיצור לא פלא שהבחור בילה כמה שיותר לזמן בחדר העבודה שלו:-P

שולחן החג (וקצת ארגזים ברקע)

את פסח חגגנו, כמו בכל שנה ב3 שנים האחרונות, בשניים בבית. מכל מיני סיבות אני מעדיפה לחגוג את הסדר בזוג ולא עם אנשים שאני מכירה הכרות שטחית. לפעמים זה מביך לגלות שאתה לא מתחבר בכלל למנהגים של אנשים אחרים (למשל הלחן של שירי פסח, אני עדיין מנסה להתרגל לניגון התימני לעומת הניגון הקיבוצי), ובכלל פסח הוא לא החג האהוב עלי.
ליל הסדר היה מצחיק במיוחד, חכם מי שהכניס להגדה 4 כוסות יין. הבחור סיפר את יציאת מצריים בפרי סטייל שגבל בסטנד אפ ואני שרתי את שירי הפסח המוכרים והטובים.

מאחר ואני שומרת כשל"פ נראה לי תמיד מוזר לנסוע לחופש בפסח, כי בשבילי אוכל הוא חלק חשוב מחווית הטיול ולכן גם השנה לא יצאנו לחופש, אבל חברים מקיל באו לברלין והיה כיף להסתובב איתם בעיר ולארח אותם, מה גם שזאת היתה הזדמנות להכין את אחת מעוגות השוקולד היותר שוות (מוס שוקולד אפוי, בתמונה הקטנה).
היינו יחד במרכז המבקרים של ריטר ספורט ובNeus Muesen המוזיאון שנפתח לפני כמה חודשים ושמומלץ לאוהבי ארכיאולוגיה. לריטר ספורט מגיעה רשומה נפרדת עם תמונות שוקולדיות.אבל בכל זאת כמה תמונות מהמוזיאון:

האביב כבר כאן, מה שאומר שהעצים מלבלבים ויש הרבה גשם. פתאום ביום אחד ראיתי בהתרגשות שהעץ מול החלון התחיל להוציא עלים שהתבררו כתפרחות אחרי כמה ימים. אני מקווה לא להתלונן על אבקנים בכל הבית בהמשך.
בגרמנית יש משפט שאומר, April, April, macht was er will שזה בתרגום חופשי, אפריל עושה מה שבא לו, וכך אנחנו זוכים ל4 עונות ביום אחד כמאמר השיר.

עצים בגינת הבית

ככל שהזמן כאן עובר, ואני מסתובבת יותר בעיר, אני מגלה כמה אני אוהבת את האזור שאנחנו גרים בו כרגע, שקט, רגוע ולא פלצני, אנשים נחמדים וקצת ליד רחוב עם מסעדות ובתי קפה שוקקים. אני מקווה למצוא דירה נחמדה ברחוב שקט ושכנים נחמדים.
ולמרות הנאמר לעיל, החלטנו לעבור לדירה אחרת באזור אחר של העיר והחיפושים בעיצומם. הדירה הנוכחית מצוינת חוץ משני פאקים קטנים אך משמעותיים ובנוסף המשרד של האיש עובר ולכן נעבור בתחילת יוני לאזור הרובע הטרנדי ביותר בברלין.

עוד חדשות מרעננות, הן שאחרי חיפושים נרחבים שכללו גרירת עצמי וגם את האיש לכל מיני חדרי כושר בסביבה, נרשמתי לחדר כושר. קשה לחזור לכושר, הגוף שלי חלוד לחלוטין וזה כואב. אבל כיף גדול.
דבר אחד שאני לעולם לא אבין הוא המקלחות המשותפות בחדרי הכושר הגרמניים, יותר כמו בגן בקיבוץ מאשר כמו בצבא. חדר מרובע עם טושים מסביב. אולי מתישהו אני אצליח להכריח את עצמי להתקלח שם אחרי האימון, כרגע ובכלל אני מעדיפה לחזור הביתה להתארגן. שונאת את כל הפרוצדורות שצריך לעשות בכדי להתקלח מחוץ לבית. וגם להתקלח עם כפכפים זאת לא בדיוק כוס התה שלי.

ועוד משהו שמאד מרגש אותי הוא שההורים שלי סוף סוף התחילו בשיפוצים של הבית שלהם, שיפוצים ושידרוגים שהם חולמים עליהם כבר הרבה שנים ויוצאים עכשיו אל הפועל. השבוע הם שברו את הקיר בין הסלון לחדר שנוסף לבית, והעבודות ממשיכות. אני סקרנית מאד לראות את התהליך וכמובן מחכה בקוצר רוח לתוצאה הסופית.

אהבתי את השילוב של הספר והלפ טופ.

מודעת פרסומת לאוניברסיטת הומבלדט שחוגגת 200 שנה להיווסדה