ב Frei Universität (להן FU) מציעים תוכנית מסודרת, תמורת תשלום של 131€ לסמסטר אפשר להגיע לכמה הרצאות שרוצים. לחילופין, כמו שהתברר לי מאוחר יותר, אפשר גם לבחור קורסים בודדים ולשלם 30.68€ לכל קורס. (תמיד הורס אותי השימוש במספרים לא שלמים במחירים מסוג זה).
ישבתי עם חוברת הקורסים. המון קורסים נראו לי מעניינים, חלק גדול מהם התקיים, באופן מפתיע ביום רביעי ב12 וב16. בסופו של דבר צימצמתי ליום אחד ושלושה קורסים שונים.
לאחר התייעצות עם האיש, והבעת ספק ביכולתי להבין את הנאמר בכיתה, החלטתי ללכת ביום הראשון ללימודים בסמסטר לאוניברסיטה, להקשיב ולבדוק, האם אני מבינה והאם הקורסים מעניינים אותי בכלל.
אני שמחה להגיד שהתשובה לשאלה הראשונה היא - כן, אני מבינה וכמעט הכל.
התשובה לשאלה השנייה בהמשך.
עוד חשש גדול שלי היה שאני לא אמצא את עצמי באוניברסיטה, ארגיש לחלוטין לא שייכת ואחפש את החדרים בהם מתקיימים השיעורים ללא הצלחה גדולה.
מבט מלמעלה
ובכן, עניין החיפוש התגלה כחשש מציאותי.האוניברסיטה משתרעת על פני שטח עצום, בכמה מבנים מרכזיים והרבה בנייני משנה קטנים. הבניין שהקורסים שלי התרחשו בו, הוא אחד המכוערים שיצא לי לראות (אבל יש גם בניינים יפים וגם הספרייה לפילוסופיה היא שם דבר והגנים הבוטניים גם בשטח האוניברסיטה). אמנם יש בו 'רחובות' עם אותיות ומספרים אבל בפועל הוא מבוך ענקי.
לחדרים יש מספרים כמו KJ29 124.
הספרייה
לא עזרה העובדה שבין מה שהיה כתוב בחוברת שלי למיקום השיעורים בפועל לא היה כל קשר.מזל שהיתה עמדת info וגם שרת אחד חביב שעזר לי רגע לפני ייאוש.
הקורס הראשון עסק בהגירה בספרות בת זמננו. נושא מעניין מאד לטעמי, או לפחות כך חשבתי לפני שהמרצה הצליחה להוציא ממנו כל פיסת עניין וייבשה אותו לחלוטין. אלו היו שעה וחצי מאד ארוכות. רק בגלל שאני מנומסת לא קמתי והלכתי באמצע, כמו תלמידים אחרים.
אגב, חלק גדול ממה שלא הבנתי היה בשיעור הזה, פשוט כי היו סטודנטים שדיברו ודיברו ודיברו, כמו סטודנטים טובים לפילוסופיה שמצליחים לסבך משפט פשוט רק בשביל ההתפלפלות והדיון האקדמי. כידוע בגרמנית צריך לחכות לסוף המשפט בכדי להבין אותו, כאן הסוף פשוט לא הגיע. כאמור, זה לא היה נורא במקרה הזה. מלבד זאת, היו מילים 'מקצועיות' שלא הכרתי, אבל הן היו מעטות.
הקורס השני שרציתי לקחת עסק בתולדות היהודים בימי הביניים בעיקר בספרד ובמדינות הערביות. כמה חבל שהתייאשתי מלמצוא את מיקום השיעור והחלטתי להיכנס לקורס בפסיכולוגיה באולם ענקי. כי צריך פעם אחת לחוות שיעור באולם הרצאות כמו בסרטים לא?
טוב, לא חבל כי ה'היי ליט' של היום קרה בשיעור הזה.
ובכן, המרצה פרופסורית שמגיעה במקור מאוסטריה והיא היחידה עם התואר הספציפי שלה באוניברסיטאות ברלין (ואולי בכלל בגרמניה?) הפרופסורה שלה קשורה בפסיכולוגיה התנהגותית שכיום כבר לא כ"כ פופולרית באוניברסיטאות, כך לדבריה. ואכן היא נראית כמו שריד נכחד ו/או כמו שפרופסורית לפסיכולוגיה צריכה להראות קטנה ואפורה.
בעוד המרצה מדברת ומציגה שקופיות, מרימה את הסטודנטיות את ידה ואומרת שיש מישהי בשורה שלפניה שלא מתעוררת. המרצה חשבה שהיא בשקופית הלא הנכונה. הסטודנטית חזרה פעם נוספת ואז האסימון התחיל ליפול. והשאלה 'יש רופא באולם' נשמעה.
מסתבר שסטודנטית התעלפה על הכיסא וסירבה להתעורר, למזלנו היו שתי נשים מתחום הרפואה באולם (אין לי מושג בדיוק מה) והן ניסו לטפל בה בעוד סטודנטים אחרים קוראים לעזרה ראשונה מקצועית.
בזמן הזה לא היה ממש מה לעשות, די מפחיד לראות מישהו שמתעלף ככה ולא מתעורר, למרות שעדכנו אותנו שיש לה דופק והיא נושמת. אז ישבנו בשקט.
לאחר כ10 דקות הגיע צוות חירום של האוניברסיטה שכלל: טבח (אני יודעת בגלל כובע הטבחים שהיה עליו) ואשת צוות מהמנזה (הקפיטריה). ברגע שהם נכנסו הקושי הגדול היה לא להתפוצץ מצחוק, כי בכל זאת שוכבת כאן אישה מעולפת, לא נעים, אבל גיחוכים והחנקות צחוקים נשמעו באולם.
כמה דקות אח"כ הגיע צוות אמבולנס שהבין שצריך לפנות אותה לבי"ח. רק באותו השלב המרצה עלתה למעלה להציץ על המתעלפת.
וכך פונתה המתעלפת, שלעולם תיזכר ע"י חבריה לקורס כמתעלפת לבי"ח והשיעור נמשך כסדרו.
כלומר המרצה המשיכה לדבר ורוב הבנות בכיתה (ואפשר להודות, רוב הכיתה היתה מורכבת מסטודנטיות) ניסו להתאפס על עצמן. כמו שאמרה אחת מהן, תוך משיכות באף, קשה להתרכז אחרי מה שקרה. האמת שהיא צודקת לחלוטין.
חוץ מהתקרית הזו, השיעור היה משעמם לחלוטין.
מסתבר שיש מערכת שנקראת 'בלק בורד' ואליה מעלים המרצים את השקופיות, עבודות הבית הנדרשות, חומר קריאה וכל מה שקשור לקורס. וכך רוב הסטודנטים לא טורחים לכתוב בשיעור ולא ממש טורחים להגיע לשיעורים שאין בהם נוכחות חובה.
בשיעור הזה למשל, את השקופיות שהיא מראה בכיתה, ולמעשה מקריאה אותן, היא מעלה לאחר השיעור למערכת וכל אחד יכול להתעדכן. אז באמת אין סיבה להגיע לשיעורים.
חיים סטודנטיאליים, ביום נדיר של שמש
הקורס השלישי והאחרון עסק בהתפתחות שפה. גם עליו כמעט וויתרתי, כי היה החדר שהיה רשום אצלי לא היה החדר הנכון ובמודיעין התעקשו איתי שזה מספר החדר הנכון. מזל שבדרך החוצה ראיתי שרת חביב שבדק לי במערכת והפנה אותי לחדר הנכון. שהיה במפתיע החדר שבו אמור היה להתקיים השיעור הראשון לאותו היום.בדרכי לשם ובעודי מחפשת נואשות אחר קפה (שבוע ראשון ללימודים כולם עדיין מגיעים והתורים בהתאם), פונה אלי מישהי ב'את נורא מוכרת לי'... מסתבר שהבחורה למדה איתי בקורס הגרמנית הראשון שלי בלונבורג. משעשע.
ואיך הקורס? מעניין. אפילו מאד. המרצה חביב, מדבר די לאט כך שמבינים אותו אבל לא לאט מדי. בתחילת השיעור הוא מחלק דף עם תקציר השיעור ואז מדברים בדיוק על מה שיש בדף עם דוגמאות והרחבות.
בשבילי זה נחמד, כי אני מספיקה לסכם לעצמי בעברית את מה שהוא אומר.
אז והיום. הרבה לא השתנה
ואז עלתה השאלה, האם ניתן להירשם רק לקורס אחד? הסתבר לי שכן, ופעמיים הייתי במזכירות, כפי שנתבקשתי, כשבעצם יכולתי לעשות את הכל בטלפון/מייל/פקס. בזבוז של זמן והכל בשם היעילות הגרמנית (עזבו, אין דבר כזה).חזרתי הביתה באותו היום עייפה ומרוצה ומאד רעבה. למרות שרק קורס אחד התברר כמעניין ושווה הגעה, שמחתי שהבנתי את מהלך השיעור.
מאז הייתי ב4 שיעורים נוספים שחוץ מאחד היו גם כן מעניינים. לטעמי לפחות, הסטודנטים 'האמיתיים' חושבים אחרת כנראה, כי משיעור לשיעור יש פחות ופחות אנשים. שאלתי את זו שישבה לידי אם זה ככה בכל הקורסים והיא אמרה כן, איפה שאין חובת הגעה או שהציון קשור בהשתתפות בכיתה רוב הסטודנטים לא מגיעים. רוב המבחנים בשנה האחרונה נערכים כחודש לפני סיום הסמסטר ואני מניחה שאח"כ מגיעים עוד פחות לשיעורים.
אחד הדברים הנחמדים בכיתה הוא שרוב המשתתפים מגיעים מארצות שאינן גרמניה, יש ספרדים, אמריקאיות, הולנדי, אוסטרלי וגם סקנדינבית אחת.
ואמנם יש הרבה סטודנטים זרים באוניברסיטה (הלימודים בחינם ומשלמים רק על אגודת הסטודנטים), אבל כמעט ולא רואים גרמנים עם רקע של הגירה וחבל.
Rostlaube & Silberlaube שני חלקים של המבנה
מחר, יום רביעי, אני שוב באוניברסיטה.ללמוד זה כיף.
בעיקר כשאין מבחנים ועבודות וציונים.
*התמונות מאתר האוניברסיטה.
רשומות
מסכימה עם המשפט האחרון שלך :-)
השבמחקולמה התכוונת שחבל שאין גרמנים עם רקע של הגירה?
למשל טורקים, יוונים, איטלקים ובכלל בנים/בנות למהגרי עבודה שהם כיום תושבים או אזרחים גרמנים.
השבמחק