יום שבת, 16 באפריל 2011

מצד שני


בניגוד למה שאולי השתמע ממה שכתבתי קודם, אני מאד מרוצה מהחזרה לישראל. כן, יש קשיים וצריך להתרגל, אבל רוב הקשיים שלי כרגע קשורים לאו דווקא לחזרה עצמה ארצה ולהסתגלות לחיים כאן. יותר לפציעה שלו ולהשלכות שלה על חיינו כמו גם לאירועים שקדמו לחזרה שלנו לישראל.
יש גם המון דברים טובים כאן, בראש ובראשונה המשפחה שלי, שאולי קצת משוגעת ומעצבנת (ואיזו משפחה לא?) אבל גם אני וזאת המשפחה שלי ואני אוהבת אותם. ובכלל זאת הזדמנות טובה להכיר את ההורים ושהם יכירו אותי כאנשים בוגרים וגם כמובן מאפשר להם להכיר אותו. אין דרך טובה יותר, לדעתי, להכיר מישהו מאשר לגור איתו, פשוט כי אי אפשר להעמיד פנים לאורך זמן. לשמחתי אמא שלי מאוהבת בו לחלוטין ורק מקטרת על הסיגריות שלו. חוץ מזה מבחינתה שאני אעבור לת"א ושהוא ישאר לגור אצלה :-)

החורף הישראלי אהוב עלי מאד, גם אם יורד גשם ואפור וקר, די בטוח שזה לא ימשך לאורך זמן והשמיים יחזרו להיות כחולים (ואפשר יהיה לעשות כביסה ולתלות בחוץ), כיף לי גם עכשיו באביב, הפריחה מדהימה ביופייה. מאחר ולא חייתי בכזאת קרבה לטבע בעשור ומשהו האחרונים, כמעט ושכחתי כמה זה נהדר. למזלי, השנה היה חורף בישראל ולפי חבר חקלאי, יש השנה הרבה יותר פריחה מהרגיל, אז אני נהנית יותר.

ויש גם ספרים זמינים בעברית שזה כיף גדול. וחנויות ספרים יד שנייה עם ערימות של ספרים בעברית ובאנגלית שפשוט כיף לנבור בהן. בינתיים אני מנצלת אותן בעיקר לטובת האיש שמבלה המון זמן בקריאה בתקופה הזו. כיף להסתכל על מדף ספרים ולא רק לקרוא במבט אחד קצר את שמות הספרים אלא גם להכיר את שמות הסופרים.

והאוכל...
קוטג' עם מלפפונים קטנים וטריים שאפשר למצוא בכל מקום
קרואסונים טריים וטעימים ובעיקר כאלו עם שקדים
קפה הפוך משובח שאפשר למצוא בכל פינה בערך (יש נפילות, ברור, אבל ברמת העיקרון הקפה בישראל לוקח בזחילה את זה של גרמניה)
סופרמרקט שאפשר למצוא בו, ובכן, הכל. היו פעמים בגרמניה שמצאתי את עצמי מחפשת משהו טריוויאלי ב3-4 סופרים. נכון, זה קשור לפעמים לסטייה שלי שאני רוצה משהו ספציפי ומוכנה לחפש אותו גם במינוס 5 מעלות בכל רחבי השכונה. אבל לפעמים אלו באמת היו דברים טריוויאלים כמו סוכר חום, או סוג הקפה שלי (יעקובס ירוק).

להיות מסוגלת להגיד לא לעבודות, כי אני רוצה למצוא עבודה שמוצאת חן בעיני ולא להתפשר כי הגרמנית שלי לא מספיק טובה או כי יש מעט מאד דברים שאפשר לעשות בלי תעודה בגרמניה.

להיות עצמאית ולא תלויה באנשים אחרים שידברו בשבילי ויכתבו בשבילי ויתקנו את מה שכתבתי, כי הגרמנית שלי לא משהו.

להסתובב עם חברות, לשבת בספונטניות לכוס קפה עם מישהי שפגשתי במקרה ברחוב ולא ראיתי בערך שנתיים, לבלות זמן איכות עם חברות ולא לדחוס חמישה אנשים ביום כי באתי לביקור קצר
לשבת במרפסת בפברואר ולהסתכל על השקיעה
להבין ולהיות מובנת. לא לחשוב ולתכנן מה אני אגיד הרבה לפני שאני יוצאת מהבית, רק בכדי להיות בטוחה שאני אומרת את הדבר הנכון
להיות שייכת
להיות פשוט אני
שקיעה מהמרפסת האחורית
אחרי שחזרתי ותוך כדי כתיבה הבנתי שיש דברים ששכחתי שהם חסרים לי. לכל דבר אפשר למצוא תחליפים (אין קפה טוב בגרמניה אבל יין טוב בפחות מ5 יורו לבקבוק יש בכל מקום) ובסופו של דבר מתרגלים לכל דבר. וכמובן שלכל דבר יש יתרונות וחסרונות. לא שהיה לי רע בגרמניה, רוב הזמן היה טוב, אפילו טוב מאד, אבל בשלב זה בחיי אני מעדיפה לגור בישראל.
לא תמיד פשוט לי לגור אצל ההורים שלי, אבל זה בלי ספק הכי טוב בתקופה הנוכחית. העזרה שהם נותנים לנו היא באמת מעל ומעבר וסביר להניח שלא תהיה עוד תקופה שבה נגור כ"כ קרוב או שנפגש על בסיס יומיומי ושאני אוכל להושיט יד ולעזור בבית ובעסק של אמא שלי.
אני מתגעגעת לשקט שלי (ולשקט בגרמניה בכלל בהשוואה למה שקורה בישראל) אבל כיף לי גם להיות מוקפת באנשים שאני אוהבת בבועה הקיבוצית השלווה.

חג אביב שמח
חג פסח שמח ואביבי שיהיה לנו
הכי אני מחבבת אותו במשמעות של לצאת מעבדות לחירות

תגובה 1:

 

Enter your email address:

Delivered by FeedBurner