יום שני, 21 ביוני 2010

מצעד הגאווה חלק ב'


כמה מהטיפוסים הצבעוניים שתמיד אפשר לפגוש במצעדים האלו

הטמפ' בחוץ 16 מעלות, אגב


דיט ודוט 1








דיט ודוט 2
דיט ודוט 3
דודות ושקית סופרמרקט (LIDL) כאקססורי
יאללה תעמיסי
הכי נוח על עקבים
אין לי מושג איך צועדים כמה ק"מ על עקבים כאלה

רק מהצד הוא נראה מלאך תמים

מי הפסיק את המוזיקה?!?!
הכי מיס בת ים
הגרושה, החרמן וזה עם הסרט
זה עם הסרט
(מאחור זה היה מפחיד מדי)
ficken? רק בזהירות...

מצעד הגאווה חלק א'

ביום שבת האחרון התקיים בברלין מצעד הגאווה השנתי, או בשמו המקומי Cristopher Street day (CSD) Parade.
הדירה הנוכחית נמצאת בשכונת נולנדורף (Nollendorf) שנחשבת לשכונת הבית של הקהילה הגאה בעיר, בעיקר הדור הוותיק והבורגני.
על קיר תחנת הרכבת יש שלט הנצחה לקורבנות ההומואים והלסביות שנרצחו ע"י הנאצים.
כנראה שזו הסיבה שמסלול המצעד עובר ממש בשכונה, בדרך מוויטנברג פלאץ (Wittenbregplatz) לאנדרטת הניצחון ולשער ברנדנבורג.
אני לא חובבת מצעדים ואירועים המונים, אבל אירוע כזה ועוד כ"כ קל"ב, חבל לפספס.
בניגוד למצעד התל אביבי שפונה בעיקר לקהל הצעיר, כאן כולם משתתפים, כצועדים, על המשאיות או כצופים, ילדים, דודות, זוגות מכל ההרכבים ובכל הגילאים. בעיני זה מאד יפה ואפילו מרגש לראות שהרעיון שעומד בבסיס המצעד (שיוויון זכויות) משותף לכולם ולא רק לקבוצה הספציפית הזו.
עוד אלמנט שאפשר רק לחלום עליו בארץ הקודש הוא משאיות של מפלגות (מכל קצוות הקשת הפוליטית, גם אלו שבשלטון) ושל גופים כמו חברת התחבורה של ברלין BVG. הלוואי ויום אחד תהייה משאית של אגד במצעד הגאווה...
(בינתיים הם רק נותנים יד להפרדה בין גברים ונשים באוטובוסים).
אז בשבת, שמזג האויר בה היה משתנה עם סיכוי טוב לגשם (בסוף לא ירד), הלכנו ביחד לקניות ומשם אני הלכתי לראות את המצעד והאיש חזר הביתה. הוא סירב בתוקף להצטרף, בטענה שהוא שונא מצעדים והוא את שלו עשה במצעדים בישראל. מה שנכון, נכון.
אמנם הייתי רק כשעה במצעד, אבל יש הרבה תמונות, ולכן חילקתי לשתי רשומות

כ600 אלף איש צעדו השנה.
מבט מתחנת נולנדורף לכיוון טירגארטן
משאית חברת התחבורה הציבורית
ביחד אנחנו חזקים, אומר השלט



ברגל, באוטו, במשאית ובכיסא הגלגלים - הכל הולך

לא אכפת לי שאמא שלי לסבית, אבל למה היא מכריחה אותי לצעוד?
הילדה הזאת נראתה ממש סובלת


בואי הילגרד, חוצים
בירה זה חלק מהעניין, כמובן
ילדים, דודות וקנדיים
שחררו את קכלמן, אני רוצה מזג אויר יותר טוב*
הזוג החביב עלי
אחת ממלכות הדראג המפורסמות בגרמניה


*קכלמן הוא חזאי מזג אוויר טלוויזיוני (מעין דני רופ הגרמני) שנעצר לפני כמה חודשים בחשד שאנס והתעלל בחברתו. ככל שעוברים הימים, מתגלים עוד ועוד פרטים מלוכלכים על מעשי האיש שנחשב לילד הטוב של הטלוויזיה. 

יום ראשון, 6 ביוני 2010

החודש החולף: מאי 2010



במרכז העניינים: 
חיפושי דירה והתלבטות, אולי בכל זאת להישאר בדירה שאנחנו חיים בה כרגע.
מזג אוויר גרוע במיוחד, יומיים וחצי של שמש בכל החודש והרבה ימים מעוננים וגשומים.
אספרגוס - בחודש מאי העונה היתה בעיצומה ואכלנו המוןןןןן אספרגוס.

איפה הייתי ומה עשיתי:
ערב ספרים 12.Lange Buchnacht, ערב שלם בשכונת קרויצברג שמוקדש לספרים ולסופרים, הקראות מתוך ספרים, דיונים, מוזיקה וכמובן אוכל ובירה. אני מאד נהניתי (והיה בתכנון גם לכתוב על זה) הבן זוג השתעמם לחלוטין אבל שרד.

פסטיבל הסרטים היהודי בברלין, ראיתי 3 סרטים ישראלים: '5 שעות מפריז' עם דרור קרן וילנה ירלובה שמומלץ בחום, 'סייד קשוע - תמיד פחדן' ו'החברה הגרועה ביותר בעולם', שני האחרונים דוקומנטריים.
את סייד קשוע אני קוראת באופן קבוע (עד כמה שאתר 'הארץ' מאפשר) והסרט עליו חשוב ומומלץ בעיקר לישראלים, גם אם קולנועית הוא פחות טוב לדעתי, בעיקר כי מי שלא מכיר אותו לא יבין יותר מדי מהסרט.
האחרון הוא סרט דוקומנטרי משפחתי מצחיק ביותר.
מעבר לעובדה שנהניתי מהסרטים (הפעם הלכתי לבד, בכל זאת יש גבול להתעללות בבן זוג:-) היה כיף לראות סרטים בעברית. רק אז מבינים עד כמה זה חסר וכמה זה נוח (לי לפחות, אני לא מאלו שנמנעים מכל דבר שמריח מישראליות).

קרנבל התרבויות בברלין, Karneval der Kulturen שהיה חביב אבל די מאכזב, במצעד וגם באוכל.  העיקר שסימנו V על האטרקציה הברלינאית הזאת.

ערב קריאה עם אשכול נבו במוזיאון היהודי, ספרו 'משאלה אחת ימינה' תורגם לאחרונה לעברית, המפגש איתו היה מוצלח, ומתוכננת כתבה בקול ברלין ורשומה על המפגש הזה.

ספרים שקראתי החודש:
חודש חלש ביותר, בעיקר בגלל שקראתי ספר בגרמנית.
מודדים את העולם- דניאל קהנמן, קיבלתי את הספר מחבר וכ"כ התלהבתי מהפרקים הראשונים שקניתי אותו בגרמנית... הגרמנית היתה לי די קשה, המון מושגים מתחום הפיזיקה ורעיונות מופשטים, כך שקראתי במקביל (פרק גרמנית-פרק עברית) את רוב הספר. באיזשהו שלב התייאשתי ובשני ערבים סיימתי את הספר.

רביעיית רוזנדורף - נתן שחם, ספר שמתחיל טוב ונגמר פחות טוב, אבל ספר שהרבה זמן היה ברשימת הקריאה עד שנתקלתי בו בספרייה של ההורים.

וגם, המון עיתונים בעברית שקולגה של האיש הביא לי מישראל.

סרטים:
מאז שעברנו לברלין וספריית הווידאו (שאני אף פעם לא מצליחה לקרוא לה ספריית DVD) קרובה מתמיד כמות הסרטים שאני רואה גדלה משמעותית.
UP - סרט אנימציה מעולה. מסוג הסרטים, כמו נימו ועידן הקרח, שצריך לקנות ולראות כל פעם שמצב הרוח מדוכדך.
מטען הכאב - הסרט של קתרין ביגלו שזכה באוסקרים ובצדק. סרט מלחמה קשה אבל מצוין.
מועדון הקריאה של ג'יין אוסטין - סרט בנות חביב לאחה"צ גשום או סתם אפור.
27 שמלות - עוד סרט בנות, שלקח לי כמה דקות טובות וחיפוש באינטרנט להיזכר איך קוראים לו.
לשכוח את שרה מרשל - סרט ממש אידיוטי למרות שחקנים שאני אוהבת.
Maria ihm schmeckt's nicht - 'מריה לא טעים לו' בתרגום חופשי, קומדיה גרמנית על מפגש תרבויות איטלקי-גרמני.
ויקי, כריסטינה, ברצלונה - אף פעם לא אהבתי את וודי אלן, עוד סרט שמוכיח למה. כאב ראש אחד גדול.

תכניות ליוני:
לסגור עניינים עם הדירה
לנסוע ללונבורג לסדר ביורוקרטיות
להנות מהשמש

והבנתי (זה כבר שייך ליוני, אבל לא משנה) שרשומות ארוכות בעברית ובגרמנית, כמו הקודמת לא חביבות משום מה על Blog spot והוא חירבש אותה לגמרי, מקווה שזה יותר קריא עכשיו.




 

Enter your email address:

Delivered by FeedBurner