מחפשים דירה

כבר די הרבה זמן שאנחנו מחפשים דירה. זה התחיל ממעבר מתוכנן לקלן ואח"כ לבילפלד והיעד הנוכחי הוא ברלין. האיש כבר עובד שם כל השבוע והדבר היחיד שמונע מאיתנו להתחיל את חיינו שם, זו העובדה שעדיין לא מצאנו שם דירה.
חיפוש דירה, יודע כל מי שחיפש בעבר, זו עבודה במשרה מלאה. החל במעבר על המון מודעות באתרים השונים באינטרנט, וכמובן על כאלה שנשלחים ישירות למייל, פסילת רוב הדירות המוצעות מסיבות כאלה ואחרות (קומת קרקע, קומה רביעית בלי מעלית, אין מטבח, רחוב ראשי ועוד ועוד), שליחת מיילים למשכירי הדירה, ללכת לראות, להתאכזב, וחוזר חלילה.
ביום שבת הקודם, כשהיינו בברלין כחלק מהרצון להכיר את ברלין (וגם קצת חופש אף פעם לא מזיק), ראינו דירה נחמדה מאד, אבל ההססנות שלי הביאה לכך שבזמן שחשבתי והתלבטתי בעל הדירה  השכיר אותה למישהו אחר. אם להיות הוגנת עם עצמי, הוא הבטיח לשמור לנו אותה עד מועד מסויים ולא עמד בהבטחתו.
כנראה ששנתיים מחוץ לת"א מספיקות בכדי לשכוח את כל מה שלמדתי על שוק הנדל"ן והשכרת דירות. הלקח, בכל מקרה נלמד וייושם בעתיד.
אז אנחנו עדיין מחפשים, מאד רצינו לעבור בתחילת נובמבר לפני שהחורף האמיתי מתחיל, ולסגור את פרק החיים בעיר לונבורג Lüneburg, על כל המשתמע מכך, אבל, כרגיל, אני מתכננת תוכניות והחיים עושים מה שהם רוצים.


סוף השבוע בברלין, אגב, היה נחמד ביותר. נפגשנו עם חברים ותיקים וחבר חדש. התארחתי בתכנית הרדיו 'קול ברלין' אותה מגיש ועורך החבר החדש, וזו היתה הפעם הראשונה בחיי בשידור חי ברדיו. היה כיף להסתובב בברלין וגם סתם לשבת בדירה של אותו חבר עם קפה ועוגה ולקשקש בעברית. הדברים האלה שפעם היו מובנים מאליהם הופכים להיות נדירים כשחיים בעיירה גרמנית קטנה.
בנוסף,האיש הצליח להזמין לנו חדר במחיר ממש טוב בסוויס'אוטל, מלון שמזמן הוא רצה לדגום (כך מסתבר). המלון הזה עוד הוכחה לפיקציה שהם מלונות יוקרה, לא שלא היה טוב, אבל לא היה מדהים, מיטה די קטנה וזרם דקיק במקלחת. אבל כל זה מתגמד לעומת העובדה שאני והוא בילינו סופ"ש כייפי ביחד.
חזרנו הביתה ברכבת בקו קרקוב-המבורג, רכבת פולנית למהדרין, עייפים אך מרוצים.

המלון מבט מבחוץ

כנסיית הזיכרון, במרכז ברלין, על רקע השיפוצים שיש בכל מקום בעיר.

Theater des Westens (תיאטרון המערב) משתקף בבניין המשרדים (להשכרה) ממול,
ברגע נדיר (באותו סופ"ש) בו השמש יצאה מבין העננים.