אין כמו השלאגרים הגרמנים בכדי לקחת הפוגה מהמציאות היומיות. שירים קלילים וקליטים בעטיפה נוצצת וכל המרבה זהבים, פאייטים ופרחים הרי זה משובח. וכמובן אין לשכוח את השיער המתוקתק, בין אם מדובר על נשים או על גברים.
שירי השלאגרים הם סגנון במוזיקה הפופולרית במרכז וצפון אירופה, כשהארצות דוברות הגרמנית מובילות בראש (וגרמניה, כמובן בראשן). הסגנון הזה פופולרי מאד בגרמניה (או לפחות בחלקים גדולים של האוכלוסיה) ויש המון המון זמרים וזמרות ששרים בסגנון הזה.
כשחשבתי על ההקבלה הישראלית, הראשון שעלה לי בראש זה צביקה פיק עם 'ארטיק, קרטיב, שוקולד בננה' וגם שלישיית שוקולד מנטה מסטיק ובכלל שנות ה80, למרות שהז'אנר הזה היה קיים עוד הרבה קודם. אבל ככל שחשבתי על זה יותר אני חושבת שההקבלה הכי נכונה (נכון לימים אלו) תהיה המוזיקה הים תיכונית בסגנון קובי פרץ, משה פרץ, אבי פרץ ושיראל. (אני מקווה שאני לא פוגעת באף אחד מחובבי שני הסגנונות במיוחד בטליה ג., שלפחות מוזיקלית קשה לשמוע את ההבדלים בינהם).
לא מעט כסף מושקע בעטיפה נוצצת, מיתוג ותדמית המבצע/ת וכמובן בשירים הקליטים שברגע שמתעכבים לרגע על המילים, קשה שלא לפרוץ בצחוק (מיד כמה דוגמאות).
בשני הסגנונות המוזיקליים ישנם שירים ומבצעים ששורדים שנים על גבי שנים בתחום ולא מעט כסף זורם בתעשיות הללו.
בגרמניה, היכן שהורדת קבצי מוזיקה ותוכן אחר אסורה על פי חוק ואף נאכפת, עדיין קונים הרבה דיסקים ואפילו סינגלים (וכן, כן אפילו תקליטי ויניל שעושים קאמבק), כך שגם זמרים שאינם נחשבים לליגת העל, יכולים להתפרנס בכבוד מהמוזיקה שלהם.
לא מעט זמרות וזמרים מצליחים עברו לחיות מחוץ לגרמניה, למשל במיורקה, היכן שמזג האוויר הרבה הרבה יותר נוח.
אני וגם האיש שאיתי לא משתגעים על המוזיקה הזאת, בלשון המעטה, אבל קשה להוציא את השירים האלו מהראש.
אני נחשפת לאמנים בעיקר בכל מיני תוכניות אירוח או בישול למינהן (תודה לאל שבתחנת הרדיו שאני שומעת לא משמיעים שלאגרים) ומכירה כל פעם עוד זמר/ת שכולםםםם מכירים חוץ ממני (וגם מהאיש לפעמים).
אני מזהירה מראש, כל השירים בגרמנית וזאת ממש טעימה קטנה מחשש להרעלת סוכר.
מי שרוצה עוד מוזמן לאתר הזה או הזה או הזה, או לעשות חיפוש deutsche Schlager
ראשון מאתיאס ריים, עם השיר 'לעזאזל אני אוהב אותך', Matthias Reim - Verdammt ich lieb dich , אחד הראשונים שהכרתי כאן.
הקליפ משנות ה90 אבל הרבה מתיאס לא השתנה, רק השתבח עם הגיל. זה הלהיט הכי מצליח שלו. למעשה הוא כתב את השיר וניסה למכור אותו לאמנים אחרים, אחרי שהוא לא הצליח והקריירה שלו היתה די בשפל הוא הקליט את השיר והשאר הסטוריה. או היסטריה.
הפזמון כולל את המילים (בתרגום חופשי):
לעזאזל אני אוהב אותך! Verdammt ich lieb Dich!
אני לא אוהב אותך! Ich lieb Dich nicht!
לעזאזל אני צריך אותך !Verdammt ich brauch Dich!
אני לא צריך אותך !Ich brauch Dich nicht!
לעזאזל אני רוצה אותך Verdammt ich will Dich!
אני לא רוצה אותך !Ich will Dich nicht!
אני לא רוצה לאבד אותך! Ich will Dich nicht verliern!
Matthias Reim - Verdammt ich lieb dich 1996 (1990)
אי אפשר להגיד שלאגרים בלי השיר האלמותי 'אבל בבקשה עם קצפת' של אודו יירגנס Udo Juergens(קשה לעברת שמות גרמניים) או בשמו הגרמני Aber bitte mit Sahne, הוא בן 76 ועדיין מופיע ואי אפשר להגיד שהוא השתנה הרבה בשנים שחלפו מאז שהקליפ הזה צולם.
וכמובן שמקומו של יורגן דרווס עם 'המלך של מיורקה' Koenig von Mallorca- Juergen Drews לא נפקד. אגב, הוא באמת גר הרבה שנים במיורקה ומופיע שם במועדונים. אגב2, הוא חגג השנה יום הולדת 65 וכן, ככה הוא נראה.
ממש לאחרונה התוודעתי לכריסטינה באך Kristina Bach, זמרת, יוצרת ומפיקה, אחת מהגדולות בז'אנר.
אחד השירים המצליחים שלה הוא 'קודם קפוצ'ינו' Erst ein Cappuccino והולך בערך כך
קודם קפוצ'ינו erst ein Cappuccino
אח"כ קצת וינו dann ein bißchen Vino
ואח"כ אותך und dann du
לאחת מהלהקות שהיא הקימה היא קראה בשם 'הקפוצ'ינואים'.
ויש גם את מישל Michelle שהתגלתה ע"י קריסטינה באך (זו מלמעלה) וייצגה את גרמניה באוירוויזיון 2001. לא מזמן יצא לה תקליט נוסף ובתה התמודדה כזמרת בתוכנית הקאסטינג 'הסופרטאלנט' של דיטר בוהלן (זה ממודרן טוקינג, מפיק פופ נחשב בגרמניה). אגב, יש לה בת נוספת מיחסיה עם הזמר מתיאס ריים.
שירי השלאגרים הם סגנון במוזיקה הפופולרית במרכז וצפון אירופה, כשהארצות דוברות הגרמנית מובילות בראש (וגרמניה, כמובן בראשן). הסגנון הזה פופולרי מאד בגרמניה (או לפחות בחלקים גדולים של האוכלוסיה) ויש המון המון זמרים וזמרות ששרים בסגנון הזה.
כשחשבתי על ההקבלה הישראלית, הראשון שעלה לי בראש זה צביקה פיק עם 'ארטיק, קרטיב, שוקולד בננה' וגם שלישיית שוקולד מנטה מסטיק ובכלל שנות ה80, למרות שהז'אנר הזה היה קיים עוד הרבה קודם. אבל ככל שחשבתי על זה יותר אני חושבת שההקבלה הכי נכונה (נכון לימים אלו) תהיה המוזיקה הים תיכונית בסגנון קובי פרץ, משה פרץ, אבי פרץ ושיראל. (אני מקווה שאני לא פוגעת באף אחד מחובבי שני הסגנונות במיוחד בטליה ג., שלפחות מוזיקלית קשה לשמוע את ההבדלים בינהם).
לא מעט כסף מושקע בעטיפה נוצצת, מיתוג ותדמית המבצע/ת וכמובן בשירים הקליטים שברגע שמתעכבים לרגע על המילים, קשה שלא לפרוץ בצחוק (מיד כמה דוגמאות).
בשני הסגנונות המוזיקליים ישנם שירים ומבצעים ששורדים שנים על גבי שנים בתחום ולא מעט כסף זורם בתעשיות הללו.
בגרמניה, היכן שהורדת קבצי מוזיקה ותוכן אחר אסורה על פי חוק ואף נאכפת, עדיין קונים הרבה דיסקים ואפילו סינגלים (וכן, כן אפילו תקליטי ויניל שעושים קאמבק), כך שגם זמרים שאינם נחשבים לליגת העל, יכולים להתפרנס בכבוד מהמוזיקה שלהם.
לא מעט זמרות וזמרים מצליחים עברו לחיות מחוץ לגרמניה, למשל במיורקה, היכן שמזג האוויר הרבה הרבה יותר נוח.
אני וגם האיש שאיתי לא משתגעים על המוזיקה הזאת, בלשון המעטה, אבל קשה להוציא את השירים האלו מהראש.
אני נחשפת לאמנים בעיקר בכל מיני תוכניות אירוח או בישול למינהן (תודה לאל שבתחנת הרדיו שאני שומעת לא משמיעים שלאגרים) ומכירה כל פעם עוד זמר/ת שכולםםםם מכירים חוץ ממני (וגם מהאיש לפעמים).
אני מזהירה מראש, כל השירים בגרמנית וזאת ממש טעימה קטנה מחשש להרעלת סוכר.
מי שרוצה עוד מוזמן לאתר הזה או הזה או הזה, או לעשות חיפוש deutsche Schlager
ראשון מאתיאס ריים, עם השיר 'לעזאזל אני אוהב אותך', Matthias Reim - Verdammt ich lieb dich , אחד הראשונים שהכרתי כאן.
הקליפ משנות ה90 אבל הרבה מתיאס לא השתנה, רק השתבח עם הגיל. זה הלהיט הכי מצליח שלו. למעשה הוא כתב את השיר וניסה למכור אותו לאמנים אחרים, אחרי שהוא לא הצליח והקריירה שלו היתה די בשפל הוא הקליט את השיר והשאר הסטוריה. או היסטריה.
הפזמון כולל את המילים (בתרגום חופשי):
לעזאזל אני אוהב אותך! Verdammt ich lieb Dich!
אני לא אוהב אותך! Ich lieb Dich nicht!
לעזאזל אני צריך אותך !Verdammt ich brauch Dich!
אני לא צריך אותך !Ich brauch Dich nicht!
לעזאזל אני רוצה אותך Verdammt ich will Dich!
אני לא רוצה אותך !Ich will Dich nicht!
אני לא רוצה לאבד אותך! Ich will Dich nicht verliern!
Matthias Reim - Verdammt ich lieb dich 1996 (1990)
וכמובן שמקומו של יורגן דרווס עם 'המלך של מיורקה' Koenig von Mallorca- Juergen Drews לא נפקד. אגב, הוא באמת גר הרבה שנים במיורקה ומופיע שם במועדונים. אגב2, הוא חגג השנה יום הולדת 65 וכן, ככה הוא נראה.
אחד השירים המצליחים שלה הוא 'קודם קפוצ'ינו' Erst ein Cappuccino והולך בערך כך
קודם קפוצ'ינו erst ein Cappuccino
אח"כ קצת וינו dann ein bißchen Vino
ואח"כ אותך und dann du
ויש גם את מישל Michelle שהתגלתה ע"י קריסטינה באך (זו מלמעלה) וייצגה את גרמניה באוירוויזיון 2001. לא מזמן יצא לה תקליט נוסף ובתה התמודדה כזמרת בתוכנית הקאסטינג 'הסופרטאלנט' של דיטר בוהלן (זה ממודרן טוקינג, מפיק פופ נחשב בגרמניה). אגב, יש לה בת נוספת מיחסיה עם הזמר מתיאס ריים.
כאן עם הלהיט 'נסיכה קטנה' Kleine Prinzessin (לא מזכיר את 'כמו סינדרלה' של שרית חדד?)
ולא יכולתי להתאפק אז גם בדואט עם מתיאס ריים ' אדיוט' Idiot
השירים האלו הם חלק קטן מאד מאד מתרבות השלאגרים, שהיא תרבות של ממש והרבה יותר מסגנון מוזיקלי.
ואחרי שביליתי שעות במציאת השירים (חלק מהשירים אי אפשר לראות ביוטיוב בגרמניה בגלל עניניים של זכויות יוצרים ולכן הייתי צריכה לחפש אתרים חלופיים, מה גם שאני לא ממש מכירה שלאגרים), אחרי כל זה נזכרתי שהיינו במצעד השלאגרים בהמבורג והלכתי לחפש תמונות בזיכרון החיצוני |אייקון מזיע|.
ואחרי שביליתי שעות במציאת השירים (חלק מהשירים אי אפשר לראות ביוטיוב בגרמניה בגלל עניניים של זכויות יוצרים ולכן הייתי צריכה לחפש אתרים חלופיים, מה גם שאני לא ממש מכירה שלאגרים), אחרי כל זה נזכרתי שהיינו במצעד השלאגרים בהמבורג והלכתי לחפש תמונות בזיכרון החיצוני |אייקון מזיע|.
חוויה של פעם בחיים המצעד הזה, לוקח את מצעד הגאווה והאהבה באווירה שיש בו. כמובן שגם כאן יש סקס ופרובוקטיביות ומסחריות, אבל העיקר הוא שירי השלאגרים.
ממש במקרה הגענו להמבורג באותו היום וממש במקרה גם לרחבה בסנט פאולי St. Pauli ממנה התחיל המצעד.
המצעד כלל כמה עשרות משאיות של כל מיני מועדונים מרחבי גרמניה והרבה אנשים לבושים כמו למסיבת תחפושות, הרבה קבוצות שהתלבשו לפי נושא, הרבה הרבה אלכוהול ושירי שלאגרים באוויר.
והם קצת כמו בועות סבון, קלילים ועושים תמיד מצב רוח טוב.
והם קצת כמו בועות סבון, קלילים ועושים תמיד מצב רוח טוב.
 |
| האיש הזה נראה כמו הארץ4 טיפוסי שחילק משקאות מתוך הסל של ההליכון |
רשומות
אהבתי מאוד את הרשומה! אני כידוע חובבת שלאגר (לא סתם הזכרת אותי כאן;-)) ותמיד שמחה לגלות שבפועל יש ה-מ-ו-ן חובבי שלאגר בגרמניה, למרות שהתקשורת בגרמניה מאוד בזה לז'אנר. ההשוואה למוסיקה המזרחית אצלנו מבחינת הפנייה למכנה המשותף העממי בהחלט במקום, אבל לא מבחינת מעמדם של הז'אנרים בתקשורת. בעוד שהמוסיקה המזרחית אצלנו הפכה לז'אנר לגיטימי שנטחן בכל תחנת רדיו אפשרית, מוסיקת השלאגר בגרמניה זוכה ליחס מזלזל בתקשורת ומושמעת רק בערוצי רדיו ייעודיים הפונים לקהל המבוגר. למרבה הצער תחנות הרדיו הפופולאריות בגרמניה לא רק שלא משמיעות בכלל שלאגר, אלא נותנות במה כמעט אך ורק למוסיקה באנגלית.
השבמחק