פתאום שמתי לב שכבר אמצע ספטמבר ועדיין לא סיכמתי את אוגוסט...
במרכז העניינים:
לימודים, לימודים ועוד קצת לימודים
באופן מפתיע ובמהירות לא פחות מפתיעה (בערך 3 שבועות מיום הגשת הבקשה למשרד שמטפל בבקשות ללימודים של סטודנטים זרים) התקבלתי ללימודים באוניברסיטה החופשית בברלין, בתנאי שאעבור מבחן סף שמוכיח ידיעת גרמנית ברמה גבוהה. זה חייב אותי לחזור על כל הדקדוק, לתרגל כתיבה וקריאה מהירה ולהזניח כל דבר אחר. אני מקווה שהלמידה עזרה ושאני אצליח לעבור את המבחן.
מזג האויר היה מהסוג המדכדך, הרבה עננים וגשם, סוג של חורף ישראלי.
בסוף החודש בעלת הדירה הודיעה לנו שהיא מתכוונת לא להשאר בישראל שנה שלמה כמתוכנן, אלא לחזור בסוף החודש, מה שאומר שאנחנו מתחילים מחדש לחפש דירות.
מאחר ומלכתחילה זו לא היתה דירת חלומותי אין לי בעיה לעזוב אותה, רק שאין לי כוח לחיפושים וכל הבלאגן של מעבר דירה.
קצת אחרי שהתחלתי ללמוד המחשב שלי קרס. מאד מתחשב מצד המחשב לנתק אותי מ'הפרעות' העולם הווירטואלי :-) אז נכון לכרגע אני מתחלקת עם האיש במחשב וכותבת במקלדת ווירטואלית.
חוץ מזה גם חגגתי יום הולדת, לא משהו מפואר או יוצא דופן, אבל כיף גדול.
איפה הייתי ומה עשיתי
לתערוכה של פרידה קאלו הלכתי, אבל התור בכניסה היה חסר סיכוי. בהתחלה עוד חשבתי לעצמי כמה זמן אני מוכנה לעמוד בתור ולפי השלטים שם היה מדובר על משהו כמו 3 שעות.. אחרי כחצי שעה הגעתי לסדרנית חביבה ובעצם להתחלת התור ה'אמיתי' שהודיעה לנו שבעצם התור לאותו היום נסגר (השעה היתה 7 בערב והמוזיאון פתוח עד עשר) ושמהיכן שהיא עומדת עד הכניסה לתערוכה יש בערך שעתיים המתנה. היא המליצה להגיע מוקדם מאד (5 או 6) בבוקר בכדי לתפוס מקום טוב בתור.
את הלקח שלי למדתי ופעם הבאה אני אגיע בתחילת תערוכה ולא בסופה.
הלכתי עם החבר ל'שוק הכרמל' במסגרת 'ימי תרבות יהודיים' שהיה מאכזב, חוץ מחבורת קשישים שרקדו הורה ברחבת המרכז היהודי.
ספרים
וודקה ולחם - מירה מגן
החיים על פי לובה - ספר בנות במשקל נוצה מהסוג שמעורר אצלי תמיד את השאלה, איך זה שעדיין ילדים מוצגים כפסגת ההגשמה העצמית של האישה (כלומר לאשת הקריירה המצליחה נופל האסימון פתאום באמצע החיים שילד זה מה שהיא צריכה, ומה התפקיד של סופרות (נשים) וספרי 'בנות' בתהליך החיברות שלנו (בעל וילדים יעשו כל אישה מאושרת).
מחאה משלי -אלינור ליפמן, כמו הקודם בערך, רק שהוא עם הילה של שנות ה60 המהפכניות.
לא שיש לי משהו נגד ילדים, להיפך, אבל בשני הספרים העניין מוצג בצורה סכרנית ושטחית ביותר וגם בספרי צ'יקליט אפשר קצת יותר.
סרטים
איש רציני (שנקרא בעברית 'יהודי טוב') של האחים כהן. ראינו עד הסוף רק כי זה של האחים כהן, להבדיל מהרבה אחרים, ממש לא אהבתי את הסרט.
תכניות לחודש ספטמבר
הרבה חגים יהודיים, יום הולדת לאיש, לימודים לקראת המבחן בע"פ בתחילת אוקטובר ולחפש דירה כמובן.
חשבתי על 'סליחות' אבל זה קצת בנאלי ווהשיר הזה יותר מתחבר לי לחברות ואיכשהו גם ליום כיפור שתכף מגיע
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה