בדיוק לפני שנה פתחתי את הבלוג כמתנה לעצמי לשנה החדשה ומתוך רצון לתעד איפשהו את מה שעובר עלי כאן וגם מתוך רצון לכתוב, להוציא החוצה מחשבות ורגשות.
שנה וכמעט 40 פוסטים אחרי, אני מאחלת לי ולמי שקורא כאן, שנה טובה מאד,
שנה שתהייה מוצלחת ומאושרת הרבה יותר מהשנה החולפת, עם הרבה אהבה ושמחה, אושר ועושר, הצלחה וסיפוק, יצירה והגשמה ובריאות, כי זה הבסיס להכל.
וסיכום של השנה החולפת, בסדר אקראי
השנה התחילה ברע, כשבן דודי האהוב, ויקו, נפטר בראש השנה אחרי השתלת כבד ולבלב שלא הצליחה. עד היום, לפעמים, קשה לי להאמין שהוא איננו ולמרות שלא היה חלק מחיי היומיומיים (ועל כך אני מצטערת מאד) הוא חסר לי.
עוד בגזרת בתי החולים, סבתא שלי אושפזה והתגלה לה סרטן במעיים, לשמחתי היא חזרה הביתה אחרי ניתוח ויחסית לגילה (92) המצב טוב ואני מקווה שהיא תחזור להיות עצמאית.
אני חושבת שבסיכום כולל ההורים שלי היו השנה בלוויה אחת לכל 2.5 חתונות, מורבידי משהו, אבל לפחות רוב הלוויות היו של אנשים מבוגרים...
אחד האירועים הכי משמעותיים וטובים היה המעבר מלונבורג לברלין.
ממש כמו המעבר שלי מהקיבוץ לת"א... עולם חדש וגדול נפתח עם המון אפשרויות, שרק חלק קטן מהן, לצערי, אני מנצלת.
השכונה הקודמת היתה נהדרת ואפילו מצאתי קפה טוב קרוב לבית(נדיר מאד כאן), אבל החלטנו לעבור דירה.
על הדירה הנוכחית אין לי הרבה מה להגיד, חוץ מאשר שהבנתי לפני יומיים שאני לא יכולה וגם לא ממש רוצה לארח כאן.
לפני שבוע בעלת הדירה הודיעה לנו שהיא חוזרת מישראל ובקרוב מאד נתחיל בחיפושים אחרי דירה חדשה.
אמנם הסיכום עם פ' היה שהדירה הבאה תהייה להרבה מאד זמן עם רהיטים משלנו, אבל כנראה שזה ידחה קצת, בעיקר משיקולים כספיים.
אחד היתרונות במגורים בברלין הוא שאנשים באים לבקר בעיר, אז השנה פגשתי את דוד שלי, חברה טובה מהארץ ועוד ועוד.
מאד משמח היתה גם ההחלטה להתחתן שהתקבלה השנה באופן רשמי. בינתיים העניין מתעקב עקב עניינים ביורוקרטיים, אני(וגם הפקיד ממשרד הזרים :-)) מאד מקווה שזה יקרה עוד לפני ש2010 תגמר.
התקבלתי על תנאי לאוניברסיטה החופשית (FU) בברלין, ביום שלישי עשיתי את מבחן השפה ואני מקווה מאד מאד מאד שעברתי ושאני אתקבל, אם כי די מפחיד אותי להיות סטודנטית וללמוד בשפה הגרמנית (על המבחן בהרחבה בהזדמנות אחרת, כרגע אני בעיקר מדחיקה).
הלפ טוב החביב שלי, בעל 9 הנשמות, התקלקל השנה פעמיים, כרגע המסך לא 'דולק' אז אני על המחשב של פ' כותבת עם מקלדת ווירטואלית וזה לא הכי נוח.
החורף בברלין היה ארוך וקשה מהרגיל, הקיץ לעומתו היה קצר וקר מהרגיל. למעשה היו 3 שבועות חמים מאד וזהו, נגמר. אני מקווה לעוד קצת שמש וחום לפני הקור הגדול.
היום, אגב, הדלקתי את ההסקה בבית ושמיכת הפוך (מישראל) כבר מזמן יצאה מאיכסון.
השנה התחלתי גם לכתוב כתבות לתכנית הרדיו 'קול ברלין', תכנית הרדיו הישראלית-גרמנית בניצוחו של אביב רוס שהכרתי דרך אחד הפורומים שאני משתתפת בהם. מעבר לכך שיש לי 'תירוץ' ללכת לכל מיני אירועים, זה גם מחייב אותי לכתוב בגרמנית, ואין דבר שאני שונאת יותר לעשות.
ההורים שלי שיפצו והרחיבו את הבית שלהם השנה וזה צעד עצום, אחרי שאמא שלי חולמת על סלון ג-ד-ו-ל מאז שעברנו לבית ההוא לפני בערך 30 שנה. אני שמחה שהם הגשימו את החלום ומקווה שהם יתאקלמו שם מהר ויהנו ממנו עוד הרבה שנים.
ולסיום (למרות שבחלט יכול להיות שאני אזכר בעוד דברים אח"כ) עוד אחד מהדברים הטובים והמשמעותיים השנה היה להכיר כמה בחורות (ובחור) מדהימות שהפכו להיות חברות ווירטואליות קרובות ומעורבות מאד. את חלקן פגשתי פנים אל פנים ואת חלקן אפגוש בעתיד.
להתחתן, כי באמת הגיע הזמן וגם בכדי להוכיח שאפשר להתגבר על ביורוקרטיה.
לחשוב חיובי
לחשוב פחות
לעשות יותר
ליצור
למצוא עבודה
קצת יותר יציבות (גם פיננסית) תהייה מבורכת
ומהצד השני, גם קצת יותר קלילות וספונטניות
אני רוצה לטייל ולהגיע למקומות חדשים
להמשיך לאהוב את האיש ולהבין ולקבל אותו יותר
ואם אפשר, אז גם שלום עולמי על הדרך :-P
שנה וכמעט 40 פוסטים אחרי, אני מאחלת לי ולמי שקורא כאן, שנה טובה מאד,
שנה שתהייה מוצלחת ומאושרת הרבה יותר מהשנה החולפת, עם הרבה אהבה ושמחה, אושר ועושר, הצלחה וסיפוק, יצירה והגשמה ובריאות, כי זה הבסיס להכל.
וסיכום של השנה החולפת, בסדר אקראי
השנה התחילה ברע, כשבן דודי האהוב, ויקו, נפטר בראש השנה אחרי השתלת כבד ולבלב שלא הצליחה. עד היום, לפעמים, קשה לי להאמין שהוא איננו ולמרות שלא היה חלק מחיי היומיומיים (ועל כך אני מצטערת מאד) הוא חסר לי.
עוד בגזרת בתי החולים, סבתא שלי אושפזה והתגלה לה סרטן במעיים, לשמחתי היא חזרה הביתה אחרי ניתוח ויחסית לגילה (92) המצב טוב ואני מקווה שהיא תחזור להיות עצמאית.
אני חושבת שבסיכום כולל ההורים שלי היו השנה בלוויה אחת לכל 2.5 חתונות, מורבידי משהו, אבל לפחות רוב הלוויות היו של אנשים מבוגרים...
אחד האירועים הכי משמעותיים וטובים היה המעבר מלונבורג לברלין.
ממש כמו המעבר שלי מהקיבוץ לת"א... עולם חדש וגדול נפתח עם המון אפשרויות, שרק חלק קטן מהן, לצערי, אני מנצלת.
השכונה הקודמת היתה נהדרת ואפילו מצאתי קפה טוב קרוב לבית(נדיר מאד כאן), אבל החלטנו לעבור דירה.
על הדירה הנוכחית אין לי הרבה מה להגיד, חוץ מאשר שהבנתי לפני יומיים שאני לא יכולה וגם לא ממש רוצה לארח כאן.
לפני שבוע בעלת הדירה הודיעה לנו שהיא חוזרת מישראל ובקרוב מאד נתחיל בחיפושים אחרי דירה חדשה.
אמנם הסיכום עם פ' היה שהדירה הבאה תהייה להרבה מאד זמן עם רהיטים משלנו, אבל כנראה שזה ידחה קצת, בעיקר משיקולים כספיים.
אחד היתרונות במגורים בברלין הוא שאנשים באים לבקר בעיר, אז השנה פגשתי את דוד שלי, חברה טובה מהארץ ועוד ועוד.
מאד משמח היתה גם ההחלטה להתחתן שהתקבלה השנה באופן רשמי. בינתיים העניין מתעקב עקב עניינים ביורוקרטיים, אני(וגם הפקיד ממשרד הזרים :-)) מאד מקווה שזה יקרה עוד לפני ש2010 תגמר.
התקבלתי על תנאי לאוניברסיטה החופשית (FU) בברלין, ביום שלישי עשיתי את מבחן השפה ואני מקווה מאד מאד מאד שעברתי ושאני אתקבל, אם כי די מפחיד אותי להיות סטודנטית וללמוד בשפה הגרמנית (על המבחן בהרחבה בהזדמנות אחרת, כרגע אני בעיקר מדחיקה).
הלפ טוב החביב שלי, בעל 9 הנשמות, התקלקל השנה פעמיים, כרגע המסך לא 'דולק' אז אני על המחשב של פ' כותבת עם מקלדת ווירטואלית וזה לא הכי נוח.
החורף בברלין היה ארוך וקשה מהרגיל, הקיץ לעומתו היה קצר וקר מהרגיל. למעשה היו 3 שבועות חמים מאד וזהו, נגמר. אני מקווה לעוד קצת שמש וחום לפני הקור הגדול.
היום, אגב, הדלקתי את ההסקה בבית ושמיכת הפוך (מישראל) כבר מזמן יצאה מאיכסון.
השנה התחלתי גם לכתוב כתבות לתכנית הרדיו 'קול ברלין', תכנית הרדיו הישראלית-גרמנית בניצוחו של אביב רוס שהכרתי דרך אחד הפורומים שאני משתתפת בהם. מעבר לכך שיש לי 'תירוץ' ללכת לכל מיני אירועים, זה גם מחייב אותי לכתוב בגרמנית, ואין דבר שאני שונאת יותר לעשות.
ההורים שלי שיפצו והרחיבו את הבית שלהם השנה וזה צעד עצום, אחרי שאמא שלי חולמת על סלון ג-ד-ו-ל מאז שעברנו לבית ההוא לפני בערך 30 שנה. אני שמחה שהם הגשימו את החלום ומקווה שהם יתאקלמו שם מהר ויהנו ממנו עוד הרבה שנים.
ולסיום (למרות שבחלט יכול להיות שאני אזכר בעוד דברים אח"כ) עוד אחד מהדברים הטובים והמשמעותיים השנה היה להכיר כמה בחורות (ובחור) מדהימות שהפכו להיות חברות ווירטואליות קרובות ומעורבות מאד. את חלקן פגשתי פנים אל פנים ואת חלקן אפגוש בעתיד.
והעיקר להשאר אופטימיים
ועם הפנים קדימה, החלטות ובקשות לשנה הבאה:להתחתן, כי באמת הגיע הזמן וגם בכדי להוכיח שאפשר להתגבר על ביורוקרטיה.
לחשוב חיובי
לחשוב פחות
לעשות יותר
ליצור
למצוא עבודה
למצוא חברות שגרות לידי (וגם חברים משותפים, כמובן)
להיות מסופקת ממה שקורה/יש לי ולא לחשוב על מה שחסר ומה היה יכול להיות אחרת/יותר טובקצת יותר יציבות (גם פיננסית) תהייה מבורכת
ומהצד השני, גם קצת יותר קלילות וספונטניות
אני רוצה לטייל ולהגיע למקומות חדשים
להמשיך לאהוב את האיש ולהבין ולקבל אותו יותר
לעבור את המבחן (אם אפשר גם בציון טוב) ולהתקבל לאוניברסיטה
וכמובן, להפסיק לפחד ולהתחיל לדבר גרמנית ובכלל, להתקדם משמעותית עם הגרמנית שלי
וכמובן, להפסיק לפחד ולהתחיל לדבר גרמנית ובכלל, להתקדם משמעותית עם הגרמנית שלי
ואם אפשר, אז גם שלום עולמי על הדרך :-P
שנה טובה!
שנה טובה!
השבמחקכתבת יפה, באופן שממחיש כיצד השמחות המשפחתיות משפיעות על המצב האישי שלנו. אני מקווה שדירה מצויינת תימצא בקרוב ובלי מאמץ רב, שהלפטופ יחלים וכל מה שאיחלת לעצמך.
חיבוק ממני, מרגישה אותו דבר לגביי החבורה שלנו :-)
השבמחקהי חשוב- שתהיה שנה טובה יותר מזו שקדמה לה, כך שתמיד נישאר במגמה של שיפור.
היידי
תודה רבה ונשיקות לשתיכן :-)
השבמחק